אוטופיה

סיימתי לראות לפי רבע שעה בערך את הדוקו: "דוגמניות- על: אז ועכשיו"

כבר ראיתי את הדוקו הזה בעבר, אומנם לא מההתחלה..
אבל החלטתי לראות אותו שוב, ופשוט אהבתי אותו, את הסיפורים את החוויות

תמיד הדוקויים של יס מכניסית אותי לכזאת הכרה עצמית שאני לא מסוגלת אפילו לתאר במילים

כל מה שעוסק במרדף אחרי היופי ...

תיכננתי להתחיל לשמור קצת יותר על עצמי מה1 לחודש, ולהכין טבלה מסודרת של ימים וכו'

אבל בעצם אין טעם לחכות עד שישי, אני אתחיל מהבוקר, מעכשיו.

וכשאני אומרת לשמור על עצמי אני לא מתכוונת בכיוון של בוא אני ארעיב את עצמי ויהיה רזה ומאושרת

אז זהו שלא.

לא לאלכוהול, לא לסיגריות, לא לסמים.

כן לירקות, כן למים, כן לריצות, כן למטרה

אני באמת חושבת שאם אני אמצא לי משהו לעסוק בו, להיות מרוכזת בו, גם אם הוא שיטחי במידה מסויימת

זה ירחיק אותי מדכאונות, [שנובאים מפרשנות יתר של עובדות החיים...]