אתה חום ונמוך ומזכיר לי עץ זית. עצי זית לא גדלים לגובה אלה משתרגים ומסתבכים מתעבים בתוך עצמם. עתיקים ומאובקים. איך שאתה מקמט את המצח כשאתה מקשיב וחושב בשיקול דעת עתיק. ההשתרגויות שלך.
***
בחוץ יש צרחות כאילו שוחטים שם מישהו. הצצתי בחלון וכפי הנראה עומדים לשחוט מישהו. התקשרתי למשטרה. לא ירדתי לבדוק את הנושא לעומק כי דווקא הלילה אין לי שום חשק למצוא את מותי. לא מתחשק לי כלל ועיקר.
***
אלונים הם בסדר גמור, אבל קצת מפחידים אותי. ברושים זה לא בשבילי וצפצפות אני לא מבינה. אני תוהה איך ארגיש עם גבר אלה או ערבה בוכייה. את עצמי אני מדמיינת כמו הפיקוס שהיה לי מול החלון כשהייתי ילדה. דוד שלי ניסר לו משולש בגזע ופצע אותו לתמיד. זה לא שאני חזקה או גדולה כמו הפיקוס הזה, אבל יש לי צמרת סבוכה, פצע בגזע ושורשים שבוקעים החוצה. אף פעם לא הכרתי פיקוס, אבל יכול להיות שלא עבדתי נכון עם מגדיר העצים.
***
הלוואי והראש שלך היה מונח על החזה שלי והזין היה עומד לך כמו תמיד כשאני לידך. הלוואי והיית יכול להכיר בעובדה שזו אני שגורמת לך זקפה.
הייתי כותבת לך את שיר השירים מחדש ומייחדת מחזור לאף שלך. שיר השירים למישהו מגלקסיה רחוקה ביותר. שיר השירים לרווחת החייזר שהוא אתה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
