יוחאי, היה לי חלום
זה היה אחרי יום שהצלחתי לבכות.
ניסיתי להבין למה אני כל כך עייפה וגיליתי שהציפיות שלי ממך היו כמו תינוק שהופל.
ועכשיו בטני ריקה ואני עייפה לאין שיעור.
באמת הרגשתי שעוד פעם שמטו אותי כמו חפץ שאין בו חפץ.
תמונת ילדות: תחת ענק מרחף ואבי אץ הרחק ממני.
ההשפלה שלי, הזעם שאני זוכרת דרך כל הפעמים שאני מושלכת כמו חלב מקולקל.
המילה "זעם" לא מתחילה לתאר את מה שאני מרגישה.
הייתי שורפת אותך כמו ששורפים שטרות בכיור.
תמיד היה לי חלום לשרוף שטרות של כסף או להשליך אותם לים.
במובן ידוע, גם עשיתי את זה.
כמה קשה להיות בפנים עם זעם גרעיני וכמה שואתי מצדי לאהוב.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
