היה קשה לי. לראות אותך ככה. כועס , עצוב, מתוסכל.

אני לא רגילה לזה, ובכל זאת יש בי הרגשה שאתה נותן לי לחדור אלייך.

אני הראשונה שידעה מי אתה באמת. הראשונה שאהבה אותך. הראשונה שגרמת לה סיפוק כזה.

אני הראשונה לדעת מה אתה מרגיש ומה החלומות שלך.

אני הראשונה שמקשיבה לחלומות שלך, לאהבות .

הראשונה שידעה אותך.

אני אוהבת אותך.

אתה הראשון שאהבתי, הראשון שקיבל אותי כמו שאני, הראשון שדואג לי ככה. 

הראשון שידע אותי.

אתה , אוהב אותי?

יום ראשון.

מחר אני רוצה להכיר אותך כמו בראשונה.

אני אומרת אותך, מדברת אותך. 

אני אנשום אותך, את ריח האפטרשייב שלך עד שאמות.

ארגיש אותך, בתוכי ורק בי., יש את הרגש הזה.

לא ארגיש יותר כלום. לא אחשוב יותר כלום. לא רוצה יותר כלום

רק סתמיות הולכת וגוברת אופפת אותי ואני כבר סתמית.

לא מעמיקה בדבר. לא רוצה בדבר. רק מראה שעל הקיר.

אהבה שלי. אוהב אותך עד עמקי נשמתי.

אך כשתבוא החשכה, אל נא סמוך על סתמיותי להתחבא. 

היא תתפרץ כמגמה אל האוויר הפתוח. היא תהפוך ללבה תוך שניות.

ואז נישאר שנינו בריקנות. בסתמיות.

נשק אותי