זה נגמר..
הבנאדם שהכי אהבתי ועדיין אוהבת פגע בי בצורה הכי רעה.
למה אני תמיד זאתי שמשקיעה, נותנת את הנשמה והלב שלה בשביל אחרים והם מזלזלים בזה?!
כנראה צריך להתנהג כמו חרא, הרי מי רוצה לדרוך על חרא?!
אתה האהבה האמיתית הראשונה שלי,
קשה לי בלעדייך,
קשה לי לשמוע שאתה לא אוהב אותי יותר ואתה מסתיר את זה ממני כבר תקופה,
קשה לי לדעת שאני לא איתך,
שכשאני רואה אותך אני מתה לקפוץ עלייך ולנשק אותך ואני לא מצליחה..
אני נשברת,
אני לא יכולה להחזיק את עצמי יותר,
לא בבית,
לא עם חברות,
לא בעבודה,
לא עם אנשים,
לא עם ידידים,
לא עם אף אחד..
אני פשוט רוצה להיות לבד,
להבין באמת למה, למה אתה פגעת בי ואח"כ אתה אומר שאתה לא רוצה לפגוע בי
למרות שפגעת כבר...
אין שניה שאני לא מפסיקה לחשוב עלייך,
מתגעגעת אלייך, לטעם שלך, לריח, לחיוך , לעצבים, לצחוק המוזר, לנשיקות, לחיבוקים, לאהבה שלנווווו
3/> שנגמרה..
אני לא יכולה להחזיקקקק
קשה לי לעכל את זה..
כמו שאמרת זה בטח יעבור לי, כל הקטע של האהבה..
אבל אני יודעת שמשהו ממך תמיד ישאר בי..
המחשבות שאתה האהבה הראשונה שלי,
אני כל כך אוהבת אותך, עדיין.
לא מצליחה לשכוח, להבין שזה באמת נגמר..
אתה חסרר לי!!
לא רוצה ללכת יותר ולראות את חברים שלך, את ההורים שלך, או אף בנאדם שאתה מכיר
כי אני לא אחזיק את עצמי..אני שוב אזכר בך..
למה אני צריכה לבכות בגלל בנאדם שלא שווה את זה, שלא שווה אותי?
ולמה אני בכל זאת ממשיכה לבכות??
כנראה בגלל שהיית סוג של אשלייה בשבילי,
היית הבחור שאני הכי אוהבת בעולם,
היית ומשום מה אתה עדיין בעדיפות ראשונה אצלי, יכולתי לתת לך את העולם אם תרצה אבל אתה פשוט זילזלת וזרקת אותי לעזאזל.
ועוד אחרי זה אתה מצפה שנשאר ידידים טובים,
אני לא יכולה..יש לי יותר מידי רגשות ויש לי הרגשה שהם לא הולכים לעבור בזמן הקרוב.
אני אוהבת אותך יותר מידי וכנראה כמו שכבר אמרת זה יעבור, עם הזמן..אבל הזמן לא מרפא שום דבר הוא רק משכיח עד לפעם הבאה ..
