אז מה ככה?

החדר שלי חנוק נורא. ואני בדיוק הולכת לישון, כדי שאתעורר מחר. הממ... המשפט הזה נתן לי תפנית מחשבתית בנוגע לספר "שינה" של הרוקי מורקמי. זה שווה ניסיון, האמת. ממש שווה ניסיון. 

יש לי תצלום מתערוכת הפרח, שאני כבר שעות תוהה אם אני מחבבת או לא. ואני מניחה שקצת כן, אבל במקום מסויים הוא אפילו ממש מעצבן אותי.

העליתי באיכות בינונית כי אני פרנואידית.

על כל פנים, אין לי הרבה מה להוסיף.

שיר ממכר.

-שקד-

"Hello, again, friend of a friend. I knew you when our common goal was waiting for the world to end"