היה לי היום יום מצויין. הוא התחיל מושלם ולמרות שקצת גוועתי ברעב זה היה יום נורא מהנה. בבוקר גם הספקתי לסיים את הספר "היער" מאת הרלן קובן. ממש חבל שאין לו המשך. למרות שהוא כן היה קצת צפוי בחלק מהקטעים, עדיין מצאתי את עצמי קוראת על משהו שהייתי בטוחה שיקרה ובכל זאת הופתעתי. האם זה פיגור? יתכן. אולי מר קובן פשוט כותב ממש טוב (עניין של טעם, אני מניחה).
בכל מקרה, היה לי שיעור מעשי היום. עברנו לדוקומנטרי לפני שני שיעורים וביליתי כל כך הרבה זמן בסטודיו שבצילומי חוץ אני קצת ממש חלודה. אז התלמידים בכיתה שלי עשו בשכל וביקשו יותר שיעורים מעשיים, מאחר וגילינו שיהיה לנו רק שיעור מעשי אחד בכל לימודי הדוקו המעטים שנותרו. לכן יצאנו היום למקומות קצת מוכרים וצילמנו אמנות רחוב (לא מדברת על אמנים שמופיעים ברחוב, אלא על ציורי קיר ופסיפסים וכל מיני שטויות אמנותיים שמונחים ברחבי העיר התחתית) למען התחרות על חיפה (החלק האורבני והחלק של העיר התחתית, לפחות).
בסוף, כשהחשיך, התחלנו לדבר על הפלאש, ואחד התלמידים (אחד שמבין הרבה בעניין הטכני של הצילום) לימד אותי משהו מגניב עם הפלאש. אחר כך הראו לי שעם מרטין הנפלאה (7D) והפלאש (580 ||) אני לא צריכה לקנות טריגרים. מבחינתי זה ממש רווח. לא שטריגר עולה הרבה, כן? אבל מצלמה יקרה דורשת ציוד בהתאם ככה שגם אם הייתי צריכה לקנות טריגרים, הייתי צריכה לקנות שניים ממש טובים, מה שצועק "יקר!". אבל אני לא צריכה וכל העניין ממש שימושי. בעיקר אם אני רוצה להוציא את הסטודיו החוצה כשמחשיך ועדיין לפסל עם האור (בלי הצל הממש מגעיל שהפלאש יוצר).
והרי לכם מעט תצלומים מהיום (אגב, מזג-אוויר נפלא היה היום).
היה ממש כיף בלי קשר. כן ירבו ימים כאלו, כן ירבו.
אין לו יכולת ווקאלית, אבל לפחות הוא לא מזייף הרבה.
-שקד-
חוץ מזה שהקטע עם כריס קרוקר נדיר במיוחד. והפאווריינג'רס. ופוקימון. הכל חוץ מהיפס דונט ליי, בקיצור.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
?who, me
-