נזכרתי באחד מהימים האחרונים שכשהייתי קטנה הייתה לי היכולת ללכת על התקרה. כשהייתי שם למעלה, השיער שלי התרומם לפתע. זה היה יכול להתפש כמשעשע מאוד בעיניי אילו הייתי שמה לב.
יש לי רעיונות חסרי תכלית. רעיונות. חסרי תכלית. חסרי תכלית - הם רעיונותיי. לפחות כרגע. אולי אני צריכה לרשום אותם איפשהו.
אבל הי, awesome feet! יש להן צורה נפלאה לפיסול מעניין באור. מעניין איפה תאורת הספליט תפגש בהנחה שהא-סימטריה לא תפריע.
ממש בא לי לקרוא אבל נראה כאילו קראתי את כל הספרים המעניינים בעולם הזה, עכשיו הכל נדוש או ממש מעצבן. או באנגלית מהסוג המעייף-תחת.
ואני מתחילה מחצית דה ת'רד ביום שני, אז הנה הלך לו החופש הגדול האחרון שלי. מעניין אם אתחרט על זה בעתיד... כנראה שלא, כי אני יודעת שאמות בסוף. לא בקטע של "לנצל" את הקיום שלי, יותר בקטע של... טוב אין לי מושג.
זה למה אני לא רוצה להיות שחקנית, שונאת שאומרים לי מה לעשות. זו אחת מהשלילות באידיאולוגיה הפרטית שלי. רואה אדולף? ככה בונים אידיאולוגיה, לא מעתיקים מצ'ארלס, לא יפה להעתיק. זה לפחות מה שאומרים בבית הספר פור, לייק, אבררר.
טוב, זה טיפשי. כולנו בנויים על העתקות. הו לא, הם לא יקנו אותי עם הבולשיט הזה יותר!
אוי פאק, איחרתי את המועד. סיימתי עם בית הספר.):
-שקד
-
לא אוכל להוכיח להם שזה בסדר להעתיק 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
?who, me