הצבתי לעצמי מטרה חדשה. העניין הוא, שאני לא ממש סומכת על עצמי שאעמוד בה. וגם נמאס לי להחליף מטרות כל הזמן. לפני כמה ימים כמעט שינו את דעתי, אבל נזכרתי אז, שאני לא רוצה לדעת רק דבר אחד. כלומר, כן, אני מודה שאני מקנאה באנשים מבריקים, שהם מעולים במשהו, אבל אני לא מבריקה, אז אני יכולה להרשות לעצמי לדעת קצת יותר. לא להיות הכי טובה בזה, אבל עדיין. אני כן רוצה להרחיב אופקים, ואם הייתי יכולה ללמוד הכל הייתי עושה את זה.

אני מפחדת לדבר על זה בעיקר כי כשאני מוצאת מטרות חדשות אני ישר רצה לספר לכולם, ואז זה לא קורה מכל מיני סיבות, ואז אני מתאכזבת (ואנשים הם נבלות, אז הם לא מעודדים אותי).

האמת היא, שזו אחת המטרות הכי בלתי אפשריות במחינת קצה היכולת שלי, מניסיון, אבל אני רואה אותה די ברור. המכשולים בדרך כן יהוו מטרד מזדיין, אבל זה משהו שמעניין אותי מאז ומתמיד.

לא אספתי על זה הרבה מידע בבת אחת במהלך החיים, אבל יש כל מיני אנקדוטות בחיי, שאני נזכרת בהן עכשיו ואני לוקחת אותן כמעין הוכחה לעצמי, שאני כן אוהבת את זה, גם בלי לטפח את זה.

אני מנסה לחשוב איך אפשר לשלב את זה עם צילום (קצה המזלג: תצלום שמציג את סיבוב כדור הארץ. אבל זה לא בשביל מרטין, אני לא רוצה להרוג לה את החיישן. שלא לדבר על כך שיש מיליון כאלו, אפילו פרסמו אחת בישראבלוג לא מזמן).

כרגע אני רואה את זה כמטרה לטווח הקצר, אף על פי שקשה לי לא להתפתות ולחשוב איך זה ישפיע על העתיד שלי.

אולי אתחיל לדבר ב'אולי'. כמו ב: אולי אוכל, באמצעות הידע הזה, לחקור במשך שנים כמו פטה טרנר, רק בשביל תצלום אחד ויחיד... עם סיפור! כמו פול ניקלן!

זה נורא יפריע לי אם לא יתמכו בי ואם יביעו התנגדות כלשהי, אפילו הכי קטנה. כי באופן עקרוני זה מה שמנע ממני להגשים את המטרות הקודמות. כשקיבלתי 'לא' כתשובה לקחתי את זה כ'הם צדקו, אני בטח גרועה'. אז תודה, אבל לא עוד, לכו תזדיינו ביי.

-שקד-

נה... אני אגיע לזה.