אז איכשהו נדמה לי שהיום אני אצא ממש פוסטמה. בעצם אני גם יודעת למה, אז לא נדמה לי.

אני אתחיל בזאת:

לפני כשבועיים ניגשה אליי חברתי יאן (נקרא כמו "יען", לכל החולפים) עם בקשה. הבקשה התחילה בכך שישנה תחרות של הלהקה האהובה עליה (מקפליי, אם מישהו מכיר), בה המעריצים מכינים סרטוני מחווה לסרטונים קיימים של הלהקה, והסרטון הזוכה יזכה ב... נדמה לי גישה למאחורי הקלעים, ובין היתר פגישה עם חברי הלהקה. היא אמרה שהיא ואירה (חברה שלה, מעריצה נוספת של מקפליי ומישהי שקצת משעשעת אותי בלי קשר) מתכננות לקחת חלק בתחרות. והרי הבקשה: היא ביקשה שאעזור לה, בתוך הבקשה היא ציינה שאני הצלמת היחידה שהיא מכירה, ואני כמובן ציינתי שאני צלמת סטילס ושאין לי שום מושג בצילום וידאו, זה הפך לויכוח ידידותי.

ואז הסכמתי, כמובן.

אחרי שלושה ימים בהם תכננו משהו לסרטון מסוים, הן החליטו לצלם סרטון אחר.

נפגשנו ביום בהיר והרי התוצאה לפניכם:

אני יודעת שאני נורא חובבנית בצילום וידאו ושהסרטון יצא נורא חובבני, אבל זה היה יום נורא מצחיק, ונהננו להכין את הדבר הזה (אני אפילו מופיעה בו פעמיים!).

אז! תהיו מנומסים ותעשו לדבר הזה לייק בעמוד הזה.

ובכלל, הסרטון שנמצא במקום הראשון בכלל לא עונה לדרישות התחרות וגם!!! הבחורה מזייפת. זה נוראי, בחיי. חייבים לעשות מעשה.

אם נסתכל על זה רגע באופן נורא אובייקטיבי, ראיתי סרטונים אחרים ושלנו יצא הכי טוב. ומגיע להן יותר ממקום 14 (עמוד שני טור ימני שורה שנייה כןןן).

-שקד-

'strugglin' strugglin