יומני היקר,

בימי הכיבוש הפרסי אבא סיפר לי שיבוא יום בו אשמע קול קורא לי. היום הזה הגיע. חשתי ביד גדולה על כתפי ולפתע הופעתי בבקעה, מסביבי היו הרבה מאד עצמות. לא ספרתי, אבל אני מניח שהיו שם עשרות אלפי עצמות. שיערותי סמרו למראה המחריד. התהלכתי ביניהן, מלא בחרדה. ניסיתי שלא לדרוך עליהן, אתה יודע, כדי למנוע מצבים לא נעימים. הבטתי בעצמות וראיתי שהן יבשות מאד, כנראה נחו כאן שנים רבות.

ואז שמעתי אותו, את אלוהים. הוא שאל אותי. הוא שאל אותי: "האם לדעתך העצמות האלו יוכלו אי פעם לחיות?"

"אתה יודע." השבתי לו. אבא בוזי סיפר לי שלמרות שאלוהים גר בבקתה על הר גבוה גבוה, שנמצא על ענן בשמים, הוא נמצא בכל מקום. הוא סיפר לי שאלוהים יודע הכול.

בתור ילד, פחדתי שאלוהים יגלה שחיפשתי אותו. שהסתכלתי יום ביומו על השמים, וחיפשתי הר גבוה על ענן.

טיוטה במקור, פורסם ב14/9/2013