יש לי דבר מאד שמן על הברכיים.

אני מנסה לשמור על העשתונות, כי לפעמים אני קצת מאבדת את עצמי והופכת להיות טרללה (וכשזה מגיע, זה מתנהג כאילו התרחש לי הסנריו הבא בתת-מודע: התת מודע שלי שואל "איזה צבע את בוחרת?" ואני כביכול משיבה "תפתיע אותי!". עכשיו זה לא באמת קורה, אבל ה'טרללה' שהזכרתי קודם, יכול להגיע בכל מיני צורות. אין לי באמת מילה כשתת המודע שלי בוחר צורת טרללה, הוא עושה את עצמו שואל אותי ומפתיע אותי בכל זאת. תת מודע זבל).

אני חושבת שאני די שולטת בעצמי, כבר הרבה זמן שלא הייתי ביפולרית, אני מאוזנת בצורה די מפחידה. אולי זה טוב שיש לי מוח פרופורציונלי. לא באופן פיזי, כמובן. אלא פרופורציה מנטלית.

אני צריכה לשאול חברים אם יש לי דרך חשיבה עקומה. החלטתי שהגיע הזמן שאתמודד עם האמת!

הייייייייייייייייייייי, קיבלתי דמי חנוכה!

אני בחיים לא אתבגר, לא משנה כמה עוגיות תציעו לי. לא ולא.

אני נהנית ממטבעות שוקולד, שנים לא אכלתי מטבעות שוקולד והנה אני אוכלת כאלו עכשיו.

ערב חנוכה שמח לאנשים השמנים (פיזית ונפשית) שבינינו!