צפיתי היום בסרט "ההוביט". לעומת אחרים, לא הרגשתי שזה סרט של כמעט-שלוש-שעות. מצד שני, לא היה אפילו רגע אחד של נחת ולכן זה היה מעט מתיש. גולם כנראה יעשה לי סיוטים.
יש לי בעיה מעצבנת שקשורה בחלון התגובות והסקרולבר (למישהו יש מושג איך קוראים לזה בעברית? אני אשמח תודה).
Am I alone on this boat?
בכל אופן, זה מוציא ממני את החיה הביפולרית שבי [הנה אני מנסה בכוח להיות מצחיקה: דו(ב) קוטבי]. אי לכך ובהתאם לזאת, אתקשה בעתיד הקרוב להגיב.
הייתה לי תקופת יובש בבלוג ממש לא מזמן, אז עכשיו אני לא מבסוטית מזה שאין לי מה לכתוב.
אחרי צפייה ראשונה עלעלתי בתגובות והבחנתי שמרבית האנשים לא יודעים אם לבכות או לצחוק מהסרטון הבא. המצפון שלהם לא יודע להבחין בין רצינות להומור. אז אם אתם זקוקים לעצה, אם לבכות או לצחוק. תצחקו. זה מצחיק (ואני יודעת כי אני נורא מבינה במצחיק כןןןןןן).