אח שלי מתחתן היום!!!!!!!!!!! כן, אני יודעת, אחלה תאריך הוא תפס לעצמו. אנחנו מקבלים את זה כל הזמן. 

היה לי סיוט  בו ראיתי קניבלים בחצר האחורית שלהם. הם היו ערומים (כאילו שכבו קודם עם הקורבנות) וכל הסביבה שלהם הייתה מלאה בדם וחלקי גוף. וליד המדרכה הייתה מדורונת. מיותר להזכיר שילדים קטנים (והאבות הגורילות שלהם) ניסו לגרום לי להסגיר את עצמי במשהו לא ידוע ורדפו אחרי לכל אורך הדרך ושגם כביכול הכרתי את הקניבלים אישית, הם מעסיקים אותי ואת הפרחה איתה אני בורחת (אותה גילמה השחקנית הזו) ביום יום. ולכן לא אזכיר זאת.

זה מוזר שהסיוט הזה מרגיע אותי? בזמן האחרון הכל היה יותר מידי... טו גוד טו בי טרו ופחדתי שמשהו יהרוס את זה בצורה נורא גדולה ובומית (האמת שהכיוון שלי היה יותר בקטע של מחזור, שאפשר מראש למנוע ממנו להרוס בכיף, אבל אם תת המודע שלי בוחר בקניבלים בחלומות הליל וחושך על פני תהום בחדר, צר לי, אבל אני לא אעצור בעדו! לא ולא!).

מצד שני גם הייתה לי דלקת גרון, אולי זה גם קשור. אולי לא, למי אכפת, אני צריכה להשאר מאוזנת.

אז אז אז אז היוםםםםםםםםםם, שרק התחיל, קמתי מהסיוט הזה בהרצליה. ראיתי שמבצבץ אור מבין הוילונות, אז קמתי מהמיטה ושלפתי את המצלמה מהתיק.

רגע שנייה.

חזרתי.

החותמת הוצבה גבוה מידי, לא שמתי לב.

הו וול.

אתמול ביקרתי בחדרה של הכלה (אחי והיא החליטו לא להתראות עד יום החתונה מאז שלשום ולכן הייתה שם מיני מסיבת פיג'מות עם גיסתית, חברה שלה ובעלה של חברה שלה) ועשינו שמש עם כפות הרגליים.

צחוקים.

נראה כאילו אנשים בוגרים מקבלים ממני ווייב של בחורה אדישה ומופנמת. קטעים איתם...

-שקד-

אני מתרגשת, נוווווווו