אני לא יודעת למה, אבל הכרום לפעמים מפסיק לאפשר לי לכתוב בעברית.

ואיכשהו,

יוצא שתמיד ה"לפעמים" הזה נוחת בדיוק על הפעמים שבהן אני ניגשת לכתוב פוסט. אז אני חייבת לציין שאני ממש מתאפקת לא לקלל בכתב.

ניסיתי לחפש פיתרון, אבל הבנתי שכל הפיתרונות הם זמניים בלבד ושברגע שזה קורה, צריך לדעת שאם הצלחת לפתור, זה כנראה ישוב בשלב מסויים.

אז הנה המדוזה המהוללת. לפני יומיים הלכנו לאחת המסעדות האהובות עליי (אם לא ה) ולקחנו עמנו את שמייזע.♥

מקסימה ללא ספק.

היום אבי ואני עשינו, את מה שאנחנו מכנים, "סיור דרום" (שזה למעשה הדרום של המרכז. אבל כן), לסידורים כאלה ואחרים.

הבאתי מצלמה למקרה ש... בשלב מסויים אבא היה צריך לבצע את עבודתו בקיבוץ נידח המכונה "אור הנר". זה היה במקום ליד שדה לא רחב מידי שנמצא בסמוך לאיזה כביש. אז יצאתי מהרכב.

עכשיו, אני לא יודעת אם אתם יודעים מה דעתי על הנושא תצלומי פרחים, מדובר במערכת יחסים של כבדהו ואל תצלמהו כי הוא בנאלי מידי ומה לעזאזל כבר אפשר לחדש בו.

אך לפתע פתאום, ראיתי סביון עם עלי כותרת מעט קרועים ולא עמדתי בפיתוי, התחלתי לצלם. ואז כמובן ראיתי עוד צמח מקסים, ועוד אחד ואז גם כמה יצורים מניאטורים וכן הלאה.

אפתח בקיטש.

ונעבור לשדה.

לה פייבוריט

את הדבר הזה מצאתי על הרגל שלי אחרי חמש דקות בערך. בהתחלה נבהלתי וניערתי מעט את הרגל. הזבל החליט שנוח לו, אז צילמתי.

עכשיו, אני לא יודעת בודאות, אבל בהחלט יכול להיות שהוא לא היחידי שעלה עליי בזמן שצילמתי.

אלו הנבחרות שלי. כן.

-שקד-

"טה-דה! כלב-עטלף!"