זה כנראה יהיה הפוסט האחרון לתקופה. לא פעם ולא פעמיים חשבתי לעצמי כמה המסורת הזו דבילית, אבל מסורת היא מסורת ואין מה לעשות.
לא רוצה להכביר במילים, בעיקר כי אין לי מה לכתוב. אני חושבת שבזמן שלא אעדכן אנסה להזכר מה הפואנטה בבלוג הזה, כי נדמה שכבר שכחתי.
הנה אחלה דבר.
-שקד-
עם קברניט ולו... רגל מעץ!