באופן רשמי חזרתי לכתוב. אם אקח איתי את סקווישי לצבא, אכתוב אפילו יותר. שלושה אנשים התרשמו משכתוב שלי למשהו שכתבתי פעם, טפיחה קלה על האגו הסופר שלי. הבעיה היחידה מגיעה כשאני פותחת דף וורד חלק ונקי ממילים, אני לא מצליחה לחשוב על שום דבר חדש, כבר הרבה זמן שאני רק מנסה לחשוב על משהו ולא הולך לי במיוחד. לא שטויות, אני צריכה משהו מבריק.

תעשו לעצמכם טובה גדולה ותאזינו לזה.

קיבלתי חופש עד ראשון (שלשו"ש ALL THE WAY). דניאל טס היום בלילה, הוא יפספס את השנתיים שלנו בהמשך. אני מניחה שזה בסדר, בהתחשב בזה שהייתי גם בסדר עם זה שהוא היה בחו"ל ביום ההולדת שלי (מה זאת אומרת "מניחה שזה בסדר"? זה לא שיש לו ברירה). ננסח את זה ככה, אין לנו שנתיים עד שנפגש.

השיר שהכנסתי לפוסט הזה קצר מידי.

אוף אני כזאת נקבה (פמיניזם זה הצד החזק שלי).

חחחח... כל כך הרבה רפרנסים. די, נו.

מאז שהחלפתי את המזוודה בתיק גב התחלתי לזוז ממקום למקום (באורח פלא, מה תגידו על זה), ככה שמצד אחד נוח לי, אני לא צריכה לשמוע את הצליל המעצבן של גלגלי המזוודה, או לגרור אותה בדרכים עקלקלות, מה גם שאני נראית פחות ג'ובניקית עם תיק גב. אבל מצד שני זה מכביד לי על הגב, מהכתפיים ועד קצות אצבעות הידיים (הפריפריההההה) הכל תפוס.

אמצע האמה תפוס לי, 'נאף סייד.

והאבסורד הוא שצפיתי את זה כשהייתה לי מזוודה. אמרתי, 'אני לא רוצה תיק גב כי ישבר לי הגב ידה ידה ידה אני ממש קטנה'. צריך לארוז מינימלי וכל גרב נחשבת. אני חושבת שאני אתפוס את זה עד סוף השירות.

אני רוצה להתחיל לבנות את החיים שאחרי, אני יודעת שאני לא צריכה למהר לשום מקום, אבל אני חושבת שאם אפתח בתואר באוניברסיטה הפתוחה זה יהיה פשוט יותר.

אוף, כל הקורסים שם נשמעים לי מעניינים, אני רוצה ללמוד הכל. מה אעשה עם עצמי?

רשימה! רשימה רשימה רשימה רשימהההההה.

-שקד-

אני אוהבת להכין אותן.