היום לפני חמש שנים פתחתי בלוג. איזה הזוי, אני כותבת כאן חמש שנים. חמש שנים בהן הנצחתי את הקיום שלי ("הנצחתי", כמה דפים ברשת, מי יודע מה יכול לקרות להם בנצח זמן).
זה הזוי לי בעיקר כי חמש שנים היו היעד הראשוני שלי כאן (אמא תהיה גאה בי). ולמרות זאת לא תכננתי לרשום שום דבר מיוחד. כלומר, חשבתי על זה, אבל לא עלו לי רעיונות. סוג של אובר-הצפה.

התחלתי כאן אחרת. מביך, אבל התחלתי לכתוב כאן בגלל אחרים, אני היחידה שנשארה, חלוצה שכמותי. עברתי המון במהלך השנים שכתבתי כאן, הרוב גם תועד (עברתי המון, אבל לא בסדר גודל של אישה בת שבעים, או בחורה שנאנסה, לא נגזים).

נורא מרגש אותי שהגעתי ליעד הראשוני, על אף שאני יודעת שלא ישלחו זיקוקים לשמים, או יונים לבנות. זה באמת מאורע משמח עבורי. גם אם כמעט ואין לי חברים ישראבלוגרים, ואני לא מרגישה כאילו אני חלק ממשפחה גדולה ומאושרת, זה עדיין מדהים בעיניי שאני כותבת כאן כבר לא אחת, לא שתיים, אלא חמש(!) שנים.

השתנה הרבה, חלק בזכות הבלוג, חלק בזכות הזמן. משעשע שרשמתי ברשימת "ובכן" להגיע לכאן בלבוש חגיגי ואני על מדי ב' ברגע זה ממש.

במבעבר חד, אודות קטנטן לבלוג.

רזומה הישגי:

במהלך חמשת השנים האחרונות, לא היו לי הישגים כל כך מרשימים כבלוגרית, בעיקר כי לא היו לי שאיפות להצליח כבלוגרית. המטרה העיקרית שלי כאן הייתה לכתוב ולהנציח זכרונות.

ובכל זאת, כן היו לי כמה הישגים כבלוגרית.

בנוסף, קיבלתי כמה וכמה כרטיסים לסרטים דרך ישראבלוג, חלק דרך כתיבה וחלק דרך זריזות (בואו נראה: 500 ימים עם סאמר, 9, גוף מארח, בני הנפילים, כרוניקה בזמן אמת ואם אני לא טועה גם היו כמה כרטיסים חופשיים)  

וגם ספר או שניים על סיפורים שכתבתי.

רזומה צנוע.

סטטיסטיקה מספרית: 25,796 כניסות סה"כ נכון לעכשיו, 583 פוסטים (4 אחרי הפוסט הזה), מתוכם 17 טיוטות (אוי, זה נורא), 7 מנויים, 17 קוראים קבועים (עם בלוג).

קשרים בישראבלוג:

הכרתי הרבה מאד בלוגרים במהלך השנים, עם כמה מהם הקשר הפך להדוק יותר, עם חלק היה רופף עוד מההתחלה. בסופו של דבר עם כולם נותק הקשר (אוקיי, פרט לשלושה, אחד כבר לא בלוגר, השניה בטח תקרא את זה, מעבר לתגובות אחת אצל השנייה לא החלפנו מילים שלא בבלוג והשלישי הוא בחור ממש מעצבן ובהתחלה, כשרשמתי את הפסקה הזו לא חשבתי על להכליל אותו כקשר).

ישראבלוג היוותה במה עבורי, להכל. בלי לבלבל יותר מידי את השכל, תרשו לי להגיד תודה על זה, זה לא מובן מאליו בשבילי.

פעם נוספת,

-שקד-

היעד הבא: 10 שנים!

התחלתי לכתוב את הפוסט בתאריך ובשעה שמצויינים בתחתית הפוסט, אבל המשכתי לכתוב את מרבית הפוסט, ופרסמתי ב30/10/2013 ב13:58.