אני מפתחת לעצמי הרגלים קבועים במכוון. אין לי הרבה מכוונים, היו דברים שעשיתי כמעט כל יום, אבל לא בשעה קבועה, על בסיס יום-יומי. עכשיו יש לי קצת ואני די מבסוטה מהם כי הם עוזרים לי לפתח את האני המאורגנת שלי.
אני הופכת שפיצית, לא בתור חובשת, אבל שפיצית. למעשה יש לי קצת מנוחה מהחובשות (אתמול חובשת אחרת התקשרה להתייעץ איתי! פעמיים!!!11).
אני רוצה לכתוב, אבל שוב אין לי מה. אני צריכה רעיון, אבל אחד ממש טוב.
יבש מסביב, ואם זה לא מספיק, שוב אהיה בירושלים היום, וגם בשבוע הבא.
לפני יומיים שקעתי לכמה שעות. הלכתי להתיישב מאחורי המשרדים אל מול הנוף ופשוט התפרקתי. זה לא מקום כל כך אסטרטגי כי כבר ראיתי אנשים עוברים שם, אבל עד שאמצא מקום אחר, זהו מקומי.
התחלתי לחבב אוראו, למרות שהם שמים בעוגיה עצמה מלח ואני יכולה ממש להרגיש את זה על הלשון (אני לא בנאדם שחובב מליחות ככה שמלח באוראו לא מוצא חן בעיניי). בנוסף, התחלתי לחבב קפה. כל כמה ימים אני מוצאת את עצמי מכינה לי קפה סתם בשביל הטעם, גם אם אני עירנית לחלוטין (אני גם לא חובבת מרירות).
הטענה ששוקלד עם מלח הוא שוקולד עשיר יותר היא בולשיט מוחלט ואני מוחה.
אני שוב צריכה לגזור. אתמול, כ-א.תפאורה הכנתי כותרת מצבעי גואש. שנאתי את איך שזה יצא והכנתי אחרת. כשאני וע.א.תפאורה סיימנו את כל פעולות הצביעה-גזירה, הגיעה המ"מ ושאלה אם לא כדאי שנדפיס את זה וזהו.
וואלה פנאן אחותי.
אז עכשיו אני צריכה לגזור את ההדפסה. 
-שקד
-
מפנה מקום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
?who, me