הדעות שלי דינמיות מידי בשבילי. לפעמים אפילו אני לא בטוחה אם לא זה באמת לא, ככה שאני לא יכולה לצפות מאחרים להיות בטוחים בזה. אני צריכה חוק לא כתוב משל עצמי: לא זה לא עם ראש בקיר.

אני רוצה שילך לי טוב בלימודים.

התחלתי ללמוד צרפתית, אם ארצה לחיות בקנדה בשלב כלשהו בחיים זה ממש יועיל. בכלל, לדעת שפות זה מועיל. ברגע שארגיש שאני יודעת צרפתית ברמה טובה, אמשיך ללמוד אותה על אש חלשה ואתחיל ללמוד שפה חדשה במקביל (גרמנית כןןןן).

עשיתי רשימה של דברים שהייתי רוצה לעשות אחרי שאשתחרר, כדי למנוע כמה שיותר את החרדה, המובנת מאליה, שלקראת השחרור.

רוצים להיות חברים שלי? (כן, אני נואשת)

ממש טוב לי בצבא, אפילו השבת עברה בשלום, היה ממש טוב. לא הרגשתי שאני יותר מידי בחדר, בנוסף גם לא הרגשתי יותר מידי דת. כבר זמן מה שאני חושבת על קצונה, אבל מערערים לי, ובצדק, את הרצון הזה. אולי אני לא קרוצה מחומר מנהיגותי? אני צריכה להטביע את הראש שלי במחשבות ורשימות על זה. לא יתכן שהמניע העיקרי שלי זה כסף טוב. 

נהייתי קמצנית. :)))))))))))))

זה משמח כי קמצנית זה חסכנית ואני אתגלגל בדולרים. אתם עוד תראו.

מה זה? אתם זקוקים לי?

מצטערת, החיילים קוראים לי.

-שקד-

הממהרתתתתת