ימים רגועים עוברים על שפחתכם הנאמנה, חבר'ה. אמנם מלאי התרופות שקיבלנו רק בערב השלשום הולך ואוזל לו (מעשרה סינולנים לשלושה!!! שלושה!!!!!! מההה שלושה!!! בחיי!!!!), אבל כולם בריאים טפו טפו טפו. חיילים מקסימים.
החומר הלימודי נהיה מעניין כמו החיים, בחיי. נכון לעכשיו אני מאוהבת באוניברסיטה הפתוחה. נראה מה יתפתח מזה.
אני מתחילה לאט, לאט, לקלוט איך הקטע הזה עם כריזמה עובד. אין לי עדיין תחימה ברורה, או דפוסי התנהגות. זה משהו קצת על-טבעי. יש אנשים שלא משנה איך הם נראים, אנשים ירצו תמיד להקשיב להם ולהיות בסביבתם. אנשים שפשוט יש בהם משהו מיוחד. ובעצם, הדפוס היחידי שיש לי הוא שהם יודעים איך לדבר. לא מבחינת כמות דיבור, אלא הבטחון הזה, הם יודעים בדיוק מה, מתי, איך ולמי להגיד. אני גם די בטוחה שהם לא חושבים על זה יותר מידי, זה בא להם די בטבעיות. מאחר והמראה הוא לא מדד לכריזמה (האם הוא עוזר? סביר להניח שכן), סימן שאולי כל מה שצריך זה לדעת לדבר.
אני עדיין לומדת צרפתית. אמנם קצת פחות מלפני שבועיים, והגיע הזמן לחזרות. אבל זה חשוב. אני עוד אדע צרפתית כמו שצריך! מבטיחה!
זו תקופה של למידה, מקווה ששום דרמות עם אנשים לא יפריעו לי (יהיה לי קשה להפיל את האשמה על עצמי אם מישהו ישים לי רגל). ובעצם מראש, שלא יהיו דרמות.
אם כבר מדברים על לימודים, תהיה לי השתלמות חובשים של שבועיים בתחילת מרץ. לצערי הרב תשעה למרץ יוצא על יום ראשון (במהלך ההשתלמות), אז אאלץ לפרסם את פוסט המסע בזמן בחצות של השבת שלפני.
מאחלת לעצמי שקט ותקופת לימודים פורה. מכל הבחינות.
אפרופו פוסט המסע בזמן, היו לפוסט האחרון של המסע בזמן (שקוּשר ברשימות) בערך גזיליון כניסות בחודש האחרון, בלי סיבה. זה היה הזוי לי, מה קורה לכם.
הניקוד לא עבד לי בשיטה הישנה. מסתבר שבווינדוס 8 יש דרך אחרת. יופי, להתרגל לדרך ניקוד חדשה.
הגעתי למסקנה שאני לא חייבת להתגבר אם אני לא רוצה. כשארצה, אני לגמרי אאפשר לעצמי, אם כרגע טוב לי ככה, למה לא. אני אתן למוח שלי לתת לנפש שלי חופש תחושות. גם אם זה בא לידי ביטוי בצורה פיזית. אני בשליטה, הכל מצויין.
למעשה, אני רואה בבירור דברים. צלול וטוב לי, גם אם אני מנתחת מצבים יתר על המידה. אני מרגישה שלא נותרה לי הרבה מידי עבודה, למרות שהראש אומר שיש הרבההההההה מה לעשות.
גם זה יעבור.
ודבר נחמד לסיום,
"מר קולומבוס, כל אחד יכל לגלות את אמריקה אילו רק היה שט מערבה!"
"אה כן???" "כן." "אוקיי. שימו לב חבר'ה, יש לי כאן ביצה. הבה ותנסו להעמיד אותה על החלק החד שלה."
כולם ניסו, אף אחד לא צלח.
קולומבוס לקח את הביצה, שבר את החלק החד שלה ובכך הצליח להעמיד אותה.
"כל אחד היה יכול לעשות את זה, אבל אני מצאתי את הדרך!"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
?who, me
-