קורים מלא דברים ואני קצת נאבדת כאן. כלומר אם זה היה איזשהו מראה פיזי ומישהו היה מסתכל על כל הדברים שקורים במטרה למצוא אותי, הוא היה קורא לזה "מחט בערימת שחט". גם בגלל הגודל הפיזי שלי אבל לא רק. האזרחות מעט גדולה עליי כי יש לי מנטליות של בת 17 עדיין, הכל נראה לי די גדול אבל אני לא יכולה להרשות לעצמי להיות אחת מהבני 25 ש"מחפשים את עצמם" (שמעתי על יותר מדי כאלה בשבוע האחרון).
הולך לי לא רע בחדו"א (יש מקום לשיפור כמובן, התשתית שלי די על הפנים וזה מקשה ממש) אבל בכימיה זה כבר נראה בלתי אפשרי. החומר נורא מעניין וכיפי עדיין, אבל כל כך הזנחתי את העבודות ואת הלמידה לזה שנהיה קצת קשה להשלים. הגעתי למצב שאם אני לא מגישה את העבודה הקרובה אני אפול מהקורס. אני חושבת שלמדתי על כיסי מהסמסטר הזה על ניהול זמן נכון ומשמעת עצמית.
קיבלו אותי לאיזו עבודה פרילנסרית לא כל כך כיפית ולא כל כך אטרקטיבית מבחינת תשלום (אבל קלה בקטע אחר) וביום ראשון יש לי ראיון עבודה למועדפת כלשהי. שוב, עבודה לא כזו אטרקטיבית - לא חלום חיי בכלל, אבל אני צריכה כסף. הם רוצים ממני משרה מלאה והאמת שאין לי מושג איך אעבוד במשרה מלאה עם הלימודים, אבל אני אעשה זאת. איכשהו. מצד שני למשרה מלאה יש יתרון והוא שאקבל את מענק המועדפת מוקדם יותר ממה שתכננתי.
התלבטתי במשך כל הסמסטר על איזה מסלול לימודים אלך, פחות או יותר החלטתי ללכת על המסלול הקשה יותר אך ממוקד יותר למה שאני רוצה, אבל אירשם אליו רק אחרי שאגיש את העבודה בכימיה (לא, לא, אני עובדת על עצמי. גם אם לא אגיש ואפול מכימיה אירשם אליו).
בסופ"ש האחרון עשיתי שופינג. אבל אחד חריג, קניתי בעיקר אקססוריז ועוד מצועצעים כאלה (החליטו למצוא חן בעיני ככה פתאום), קצת לא האמנתי על עצמי. ביום שני ניסיתי ללכת עם חלק מהדברים האלה בחוץ (יום סידורים) וזה הרגיש ממש מוזר. נכון האנשים העניים שמתלבשים כאילו יש להם מלא כסף בניסיון להוכיח משהו לעולם? אז הרגשתי שככה אני נראית.
נכון, העגילים כאן לא כאלה מצועצעים, אבל יש עוד זוג.
הכי מוזר היה התיק שקניתי (לצורך העניין נראה לי שתהיה יותר הבנה אם נכנה אותו 'תיק פרחות'). יש לו נפח שמספיק ללימודים שלי והוא די חמוד, אבל לא נוח לסחוב אותו ממקום למקום כשהוא כבד (האם זה עוצר בעדי? לא ולא).
הסופ"ש אהיה בפסטיבל יערות מנשה. מצד אחד פאן ומצד שני לחץ מהממ"ן המזדיין.
שקד
שי מיי קונטיין די ארג' טו רן אוויי בט הולד הר דאון ווית' סוגי קלוז אנד בריזבלוקס. להלהלה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
?who, me