בגדול יש לי בדיקות דם היום אז אני בצום. בשנייה שנכנסתי לצום הזה (על מאית השנייה פחות או יותר) נהייתי רעבה וקרקרה לי הבטן.

אני לא כל כך ישנה בלילות האחרונים, בקושי גם ביום. הייתי עסוקה בלשכנע את עצמי לראות עוד שיעורים (ועכשיו למעשה אני דווקא רוצה לישון ולא מצליחה להירדם). ניסיתי במהלך הסמסטר הזה שלושה מורים פרטיים שונים ואו שהיה לי יקר מדי או שהייתי אוטודידקטית מדי בשביל לקלוט את זה ממורה. אז פשוט הלכתי לשיעורים המקוונים והולך מצויין, פרט לעצלנות.

ברגע של קלריטי היום, סוף סוף אמרתי בקול רם (ואפילו מוקלט בוואטסאפ) דבר שהיה ידוע לי כבר שנים - אני מהמתרצים. אם משהו לא ירגיש לתת המודע שלי חשוב מספיק - הוא ימצא דרך להמנע ממנו. למשל, בצבא הורו עליי להגיע למשרדים בשמונה וחצי, אבל העדפתי להמשיך לישון ולקבל קצת נזיפות במקום. בנוסף, במהלך הסמסטר החלטתי לשנות מסלול לימודים, ככה שהקורס הנוכחי לא באמת הכרחי לתואר - זה גרר למידה קצת פחות מוצלחת.

החלטתי למצוא דרך לקבל מוטיבציה לדברים מהסוג הזה, כי לפעמים יש לזה השלכות (הנזיפות מהמפקדת, הכסף ששילמתי על הקורס וכו').

אז כתבתי כמה סעיפים ש(אמן ו)יעזרו לי לשמור על מוטיבציה:

1. מטרה אחת בלבד בכל פעם - לכתוב אותה בגדול (יש לי לוח מחיק).

2. בין מטרות בלבד - להזכר מפעם לפעם במטרה העיקרית ולהתרגש כמו ילד אלרגי רק אחרת לגמרי.

3. לנסות לא לחשוב על הקשיים אלא על היתרונות שבביצוע המטרה.

4. לא לוותר! לא משנה מה!

מעבר לזה, אני לא כותבת כי אין לי חיים. אני מסרבת ליציאות ולאופציות מגניבות כמו הייק ופגישות עם חברים ותיקים שלא ראיתי הרבה זמן כי אני חייבת להצליח במבחן הזה. נראה לי שבשלב הזה אני לומדת כל כך הרבה שאני חייבת לעבור את המבחן עם ציון מעולה רק כדי שלא אתמוטט אחרי כל מה שאני עושה (או שיותר נכון - לא עושה) כדי לעבור.

קניתי גרפיק טאבלט, כי לבזבז כסף על תחביבים שלא ארוויח מהם לעולם זה דבר חיובי בעיניי. כל האנשים הממש מוצלחים עושים את זה! (אז מה אם הם יכולים להרשות לעצמם?)

כבר ציירתי משהו שהולך להיות לי על הקיר (במהלך האסקפיזם וכל זה). אני צריכה לפתח את זה עוד טיפה'לה אבל בגדול אחרי המבחן (משהו שאני אומרת הרבה בזמן האחרון) אעבוד על זה כמו שצריך. שוב - מטרה אחד בלבד בכל פעם.

ונחזור שנייה לצום ולקטע שאני לא מצליחה להירדם - אני לא אוכל לשתות קפה בבוקר. אני כנראה אמות עד אחרי בדיקות הדם. על הצד המעודד, זה לפחות מוקדם בבוקר. זה אומר שיש לי פחות זמן לחיות משהיה לי אילו זה היה בצהריים!

שקד