סגרו את המסעדה האהובה עליי והחליפו אותה בסניף של רשת בתי קפה ברמה בסדר מינוס. זה אומר שפתחתי בחיפושים אחר מסעדה מועדפת חדשה, הדרישות הן: הומפרייז מושלמים (ולא פחות), מיקום קרוב לבית, שקע חשמלי (רצוי שניים זה לצד זה, אבל אני אסתדר גם עם אחד). אני אפילו מוכנה לוותר על הקרבה ההזויה לים! כן, אני ככה מתפשרת!!!!
הייתי אמורה להפגש היום עם גיא, חבר טוב שברוב זמן היכרותינו עבד במועדפת באילת, האינטראקציה שלנו מסתכמת פחות או יותר בהקלטות וואטסאפ על סמי אונס אני חושבת.
בכל מקרה הוא חזר לאזור הצפון לכמה ימים, עד מחר. יצא לי לראות אותו אולי דקה בעיר הבירה (ולא הייתי מרוכזת כי רק הגעתי והיו מלא אנשים למצוא, באופן מפתיע) אז החלטנו להפגש.
אבל אז הגיע אתמול, ואתמול הודיעו לי שאחי הגדול מגיע אלינו (עם אחייניותיי)! אז אמרתי לגיא שאין מה לעשות - תיעדוף וזה. ועכשיו אני מחכה להם שיגיעו. אז שיגיעו כבר.
התחלתי ללמוד קצת יותר משלמדתי לפני כן, אני עושה זאת בסירוגין למשחקי אסקייפ (התמכרתי לזה ולפול בנייד). אני פותרת כמה תרגילים ומשחקת משחק אסקייפ אחד, וחוזר חלילה.
טוב הם הלכו וזה היה ביקור פרודוקטיבי, למדתי שני דברים מאד חשובים:
1. שיש לי יתרון על אחרים בחיים האלה: נולדתי עם הרבה מזל וכמעט מספיק שכל בערך ככה.
2. לשחק שחמט.
גיא סיפר לי ממש עכשיו שהוא נשאר הערב באזור (היה אמור לנסוע לירושלים המגעילה בצהריים ולכן לא יכלנו לדחות לערב את הפגישה המרגשת) אז אני מדגישה חלק בסעיף אחד, בעיקר כי במזל שתי תכניות שנורא רציתי לקיים והתנגשו זו בזו הצליחו להתקיים איכשהו בכל זאת.
שלשום יצאתי עם טלי ואריק. התחלתי עם טלי בשכונה הרגילה והיה ממש נחמד, כשאריק הצטרף זזנו משם, ניסינו ללכת לסנוקר בר אבל היה שם די, מה שאני מכנה, "הומלסים-וחתולות" (חתולות במלעיל) אז יצאנו אחרי דקה. משם החלטנו לנסות באזור הגבול בין חיפה לקריות, כי זרם לנו למקום שלא הכרנו, אבל הכניסה עלתה כסף ואמרנו זיבי שנשלם על כניסה. וכך קרה שמשם נסענו לעירתחתית, החלטנו ללכת למקום שלא היינו בו עדיין, מקום שהחלטנו שעד אותו רגע הסלוגן שלהם היה די מרתיע והוא גם ממוקם במקום די עזוב משאר הפאבים. עכשיו היה קצת ריק כי הופעה הסתיימה משום מה לפני שהגענו (ובאנו לא כזה מאוחר ככה שזו הייתה הפתעה) אבל המקום ממש זרם והייתה מוזיקה טובה, גם היה לנו מאנצ' של החיים (הצ'יפס שלהם מדהים בקטע אחר).
לפני כמה זמן, כשגיליתי את העירתחתית, הגעתי לאחד הפאבים שם והיה לי ממש כיף, הברמנים היו ממש קושקושונים, אז חזרתי לשם מאז מספר פעמים וזה הפאב החדש האהוב עליי. גם גיליתי שאחד הברמנים שם מקעקע בסטודיו בנוסף לעבודתו כברמן. אחרי שאכלנו התקפלנו והגענו לשם, במקרה הוא עבד שם באותו ערב והתברר שזה הערב האחרון שלו כברמן שם.
עכשיו, היה רגע שבו כל מי שהוא לא אנחנו והברמנים היו ממש שיכורים, והתנגן בדיוק השיר רפסודה בוהמית וכולם צרחו את המילים, אם הייתי קצת יותר שיכורה הייתי נהנית מזה הרבה יותר משנהניתי גם ככה.
עכשיו אם כבר בקעקועים עסקינן, בעוד שבוע ככה אני הולכת לעשות קעקוע לראשונה לא במקום הקבוע שלי, בגלל הברמן-מקעקע הזה, ככה שגם יש לי הנחה משמעותית וגם בסטודיו שנחשב ממש טוב.
בעיר הבירה ממש נהניתי! הזמנתי חברים משוגעים מהצבא שתמיד כיף לי איתם - יונתי ורועי (הייתי איתם באנג'לסי ורובן), הם הביאו איתם עוד שני חברים טובים מהצבא ועוד שני בחורים שלא הכרתי אבל הם ממש זרמו. בנוסף גם טול ודג מוזרוש היו והתאגדנו. היינו ממש קרובים לבמה ורקדנו כמו משוגעים. אחרי שהמופעים נגמרו נסענו לאכול ברובן וכרגיל היה טעים בצורה בלתי רגילה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
?who, me
זה אומר שפתחתי בחיפושים אחר מסעדה מועדפת חדשה, הדרישות הן: הומפרייז מושלמים (ולא פחות), מיקום קרוב לבית, שקע חשמלי (רצוי שניים זה לצד זה, אבל אני אסתדר גם עם אחד). אני אפילו מוכנה לוותר על הקרבה ההזויה לים! כן, אני ככה מתפשרת!!!!
