הבטחתי להביא עוגה למחר (יהיה מפגש משפחתי כדי לצלם לסבתא סרטון ליום ההולדת) ועכשיו שמתי לב שאין מצרכים, אז עכשיו, למשל, אני בפניקה.

בסביבות עשר תכננתי לצאת ובקיצור יש לי מלאכה מרובה.

השגתי מחברה-שכנה (חברת הילדות, נו). איימ סאצ' א באד-אס.

עכשיו עשר ואני עוד בבית כך שזה מקנה לי זמן (אף על פי שנראה לי שאמשיך לאפות בחצות).

אתמול בלילה היה לי סיוט (יש לציין שכבר שלוש שנים השינה שלי היא נייטמרס-פרי) אז ישנתי על הפנים. אבל זה לא מנע מהיום לצלוח את עצמו! לא ולא!

זה היה יום פרודוקטיבי למדי, למרות שיכלתי להספיק יותר.

כשהתעוררתי מהסיוט בלילה פחדתי לחזור לישון (הסיוט התרחש בחדר שלי ומגוף ראשון, כדי להתעורר ממנו הייתי צריכה לצעוק ש"זה רק חלום", למרות שהוא היה ממש ממשי ובתוכו אפילו לא הייתי בטוחה שהוא חלום, אמרתי את זה בעיקר כי קיוותי שזה רק חלום. למרות שאם היה לי קצת זמן לחשוב בהיגיון בתוכו, הייתי יכולה לדעת בודאות שזה חלום, כי הרמקולים של הטלויזיה שלי לא עובדים והמוזיקה שהייתה לי בחדר, מאיפה-לעזאזל-היא-הגיעה, הייתה מלחיצה כמו החיים. איכשהו הצל שלי הפך מצל של אני-מורידה-מעליי-את-השמיכה הפך לצל הפוך של מרי פופינס כשהמטריה שלה נראית כמו כורי עכביש. מה).

אז עשיתי כל מיני דברים, בין היתר צפיתי בסדרה כדי לנקות את הראש, דיברתי בטלפון עם אביתר (כן. לא. שקד. מה את עושה) וחשבתי על איך אני נפטרת ממה שאני מרגישה אל דניאל.

השיטה הראשונית הייתה להתנתק ממנו לחלוטין. השנייה היא לחשוב על כל מה שלא אהבתי אצלו ולהעצים את זה, אין הרבה מהיותי אדם מכיל מידי ככה שאני ממש חייבת להעצים.

ההבדל ביני לבינו הוא שלו יש רשת תמיכה ענקית, כאשר לי (כמה זמן לא רשמתי את המילה "כאשר"...) חברים מעטים, רובם המוחלט, אם לא כולם, אינו זמין 24/7.

לפעמים אני שואלת את ניר מה שלומו והוא עונה ש"החיים שלי מושלמים ברוך השם" (זה בעיקר כדי להזכיר לעצמו את כל הטוב, גם ברגעים קשים). אני חושבת שאני אאמץ את זה קצת כדי להיות אדם עוד יותר שמח.

ויצאתי.

-שקד-

יין חם. החיים שלי יפים, חבר'ה.

הקשרים פורמו והתלחתי ללמוד צרפתית באופן די אינטנסיבי (כל כך אינטנסיבי שאני בקושי עושה את העבודה שלי).

אני חושבת שמגיעים לך הסברים. אני מצטערת על הרבה דברים בצורה שבה הניתוק הזה קרה. רציתי לסיים את זה יפה ולא כל כך הלך לי, אם לומר את האמת אני מצטערת שנפגעת ככה. חשוב לי שתבין שלא הייתה לי כוונה לפגוע בך עם ההחלטה הזו. יש לי מועקה ענקית והרבה על הראש עכשיו. הקשר הזה הכביד עליי אפילו יותר, הכוונה שלי הייתה לשמור על עצמי, מעט מפניך אבל בעיקר מפני עצמי.

אני חושבת שהקשר שלנו לא היה בריא לא לי ולא לך (לך בעיקר). בנוסף, אני חושבת שאמרת כמה דברים ממש מטופשים בסופו של דבר. דברים שאני בספק אם אי פעם יהיו זמן ומקום להתעמת איתך עליהם. אבל אני יודעת שהם נאמרו מתוך עצבים ומתוך מגננה כלשהי, הרי למי זה לא קורה.

אני אשקר אם אגיד שלא אכפת לי אם תזכור אותי ככה, כמו שאתה זוכר. למעשה זה אפילו פגע בי קצת. כי למרות הכל, אני לעומתך לא שונאת אותך. עדיין אכפת לי, אני לא מוחקת בזדון ולו זיכרון אחד מהקשר הזה. בין אם יפה ובין אם לא. היית טוב אליי, אתה במהלכה של תקופה קשה אבל אתה חייב להציב מחיצה בין אלה לבין הניתוק. אני לא יכולה להרשות לעצמי להשאר בקשר לא בריא מרחמים עלייך, א' כי אני ממש לא מרחמת עלייך וב' כי כולנו עוברים תקופות קשות מפעם לפעם, חלק יותר עוצמתיות וחלק פחות, חלק ממושכות וחלק קצרות להחריד, זה אגואיסטי מצדך לחשוב שהניתוק היה בכוונה רעה אלייך, במיוחד כשאמרתי לך בפירוש מדוע ניתקתי קשר מלכתחילה. מצער אותי לשמוע שהמסקנה שהסקת היא שעליך להפסיק להיות נחמד. נחמד זה חלק ממך, אם תפסיק להיות נחמד בכוח, תפסיק להיות אתה. 

ולבסוף, מצטערת שראית בזה יריקה בפנים, בחיי שזו לא הייתה הכוונה שלי.

-שקד-

אתה אמנם קצת כוסית לפעמים, אבל אתה בעיקר קסם של בנאדם.