המשפט הזה נהיה קצת מעט טיפונת מורכב מהרגע שנוסף לי עוד אח ממין זכר. לא מבלבל עם זאת, כיוון שאחד מהם כבר נשוי ובעל בהווה בעוד שהשני, הצעיר ביניהם, מתחתן שבוע הבא!

אבל כן, אחי מתחתן שבוע הבא! קולולוי קוללולוי!

הוצאנו את האורגנית מהמשרד, איפה שלא היה לה שימוש, רק כי ממש התחשק לי ללמוד איך לנגן את יער נורווגי. אני נאלצת ללמוד את זה כחובבנית כי אני לא זוכרת שום דבר, אבל ממש שום דבר, משיעורי הנגינה שהיו לי לפני... חמש שנים (בעצם... כן, כמעט כלום. לא חשוב). זה די רע כי אין לי מושג מה אני עושה בעצם.

וכעת נעבור לפינתנו החדשה: אני צריכה חיים, אפשר משומשים, במצב טוב. תודה.

הנה, אפילו השקעתי באסתטיקה קלה והנחתי קטנים ליד קטנים.

והטירוף ממשיך! אני... אני מכורה.

-שקד-

שחוזרת לפתור את הגרידלר של עצמה.

עריכה 23:00:

אה, מסתבר שכבר סיימתי אותו בפעם שעברה.

דלקת גרון יאיייייייייי :)))))))

בכל מקרה, אני כן קצת מאוכזבת מסוף העולם. חלק קטן בי עדיין מקווה שאולי הוא סתם מאחר (הממ... יש לו סטייל, אבל עדיין לא הייתי רוצה לכנות את זה "איחור אופנתי").

אבל חדל! ישבתי שישה, עכשיו הגיע הזמן לשמוח!

הוסיפו לי עוד חודש לחיי האזרחות (מתאריך גיוס לתחילת מרץ, לתאריך גיוס לסוף השליש הראשון של חודש אפריל) ובנוסף, גם שלחו לי מכתב שאומר: "שמעי, תמו המיונים שרצית, אבל כשיהיו שוב, נחשוב על לחשוב עלייך." שזה סבבה.

כרגע אין לי בעיה גם לא להתמיין. אני אשמח לנסות להתמיין, אף על פי שזה לא עניין של מיונים אלא יותר עניין של פרוטקציות והסיכויים שלי די אפסיים להצליח להתקבל בדיוק למה שאני רוצה, אבל בשביל הזכות שמגיעה לי להתמיין, אם תהיה לי הזדמנות, למה לא?

מקסימום, ארכוש מעט ידע רפואי, מה רע? אה???? מהה????

כן.

-שקד-

שניצחה מישהו במונופוללללל. היה נדמה כי הוא הולך לנצח, אבל אז בוםםםםם הוא נחת על לונדון שעליה מלון 3 כוכבים.

לעצמי: התחלתי לכתוב ב10:06 ופרסמתי בשעה שמצויינת בתחתית הפוסט.