במסגרת לימודי הצילום המכללה הכניסה את תלמידי שנה ב' ו-ג' לתחרות צילום, מה שאומר שאני מתחרה.

ממה שהסבירו, הבנתי שכל כמה תלמידים יקבלו שלושה מקומות בחיפה שעליהם לצלם (כל שבוע, אני חושבת. שלושת התלמידים יקבלו כל פעם מקום אחר)... יש בסך הכל עשרה מקומות וצריך להגיש חמישה תצלומים מכל מקום, ככה שבסופו של דבר כל אחד מגיש 50 תצלומים.

איחולי הצלחה יהיו ממש מועילים!

הייתי עם סופי בחולון אתמול, בשביל צייר לי כבשה... אבל לא מצאנו את גן הנסיך הקטן בחולון ("מפחיד לי כאן"),במקום זה הלכנו לאיבוד בעיר שאנחנו לא מכירות. או אז דניאל בא להצילנו ולקח אותנו לראשון לציון, שם ציירו לנו 32 כבשים, שלושה חתולים וכד ורדים (אל תשאלו). הצלחה מסחררת. למה אנשים צריכים לדעת למה הם מציירים כבשה? למה הם לא יכולים לצייר וזהו? איפה היהודי שבהם? למה כולם מתרצים ב"אני לא יודע לצייר" ואז מציירים בכל זאת ("רוצה לצייר לנו כבשה?" "אני לא יודעת לצייר"; "רוצה לצייר לנו כבשה?" "אני לא יודע לצייר"; "רוצה לצייר כבשה?" "אה... שמעי" "תן לי לנחש, אתה לא יודע לצייר" "בדיוק!")?

אבל אני חייבת לתת קרדיט לראשל"צניקים, שבזכות האופי החלש שלהם (או בזכות האופי המשכנע והמקסים של סופי ושלי) כן קיבלנו יחסית הרבה כבשים לשתי בחורות מותשות ודניאל. וגם היה ממש מצחיק בדרך.

01:02 (29/2):

אופסי.

סתם בשביל הצבע, הנה כמה תצלומים ישנים שלא יצא לי להעלות (נראה לי).

-שקד-

הי-הו!

היי ג'וד!

עוד מעט פורים ואין לי למה להתחפש. למרות שכבר שנים לא התחפשתי... לא כי לא רציתי, או לא תכננתי. מאז כיתה ו', בכל שנה איכשהו קרה שלא הגעתי בפורים לבית הספר, ועד שכן הגעתי כבר הייתי מחוץ לעניין התחפושות (בכיתה י' לא הייתה לי ברירה אלא להיות נוכחת כי פורים נפל על טיול שנתי, שנה שעברה נסענו ללונה פארק ת"א עם הקמפוס... ולא תכננתי תחפושת כי ידעתי שככה או ככה היא תסבך אותי במתקנים).

הו, פורים, החג האהוב עליי. באמת ובתמים אהוב עליי. למי אכפת מהחופש הקצר? בסך הכל נראה שאני קובעת לעצמי ימי חופש על ימין ועל שמאל במהלך השנה גם ככה. אני אוהבת את המרכז מלא באנשים מחופשים, חיפה מלאה באנשים שמחופשים בגיוון יוצא מן הכלל (לא מתה על האוכלוסייה החיפאית, אבל אני חייבת לציין שיש פה לא מעט אנשים יצירתיים שמפתיעים אותי כל שנה). אני זוכרת שבכיתה א' ילד מהכיתה שלי זכה בתחרות תחפושות כלל בית ספרית (הוא התחפש למקרר, בעבר להתחפש לחפץ ולא לדמות היה די נדיר. עכשיו נסו לדמיין כמה חמוד זה ילד בכיתה א' מחופש למקרר. או במקרה הזה למיני בר...) וכל הכיתה הייתה ממש מבסוטית. אפשר להגיד שאני במיוחד, כי אני זוכרת את הרגע הזה (זה היה בין כיתות, כל כיתה הביאה נציג, אז כל הכיתה הייתה ממש גאה).

תחפושות זה בכלל דבר נפלא. פורים זה יום בו לכולם מותר להיות צבועים בלי לקבל על זה ביקורת נוקבת ומרושעת מאיזה אחד, טלית שכולה תכלת (עדיין לא ממש רואה הרבה צדדים רעים בצביעות. למעשה, אני יכולה למנות כמה צדדים ממש חיוביים בצביעות).

ואני מתפזרת לכל הכיוונים.

בכל מקרה, אם למישהו יש רעיון נחמד לתחפושת לא מקורית שלא צריכה הרבה השקעה (פיזית וכספית), אשמח לקרוא.

-שקד-

אולי אתחפש לצלמת...