הימים האחרונים היו ממש נחמדים, נראה שבמהלך השבוע הקרוב זה יתמשך, עם מעט תסכול כדי שיהיה איזון מסויים. אני מרגישה צורך לעדכן כל הזמן, אבל בכל הזדמנות אין לי מה, או שיש ואני פשוט לא מצליחה להעלות את זה על הכתוב.

אני מנסה לזרז את עניין גרמניה, ככה שאוכל לדעת את כלל הפרטים שאני צריכה לדעת, טפסים, עניינים, צה"ל, ושאקד-גו-ביי-ביי.

על כל פנים, לפני גרמניה, הייתי רוצה להספיק להגיע לאילת המגעילה ולאיים הבריטים. יכול להיות נחמד.

אני צריכה לעבוד על שיטה שתהפוך אותי למאורגנת יותר, אבל שיטה שתעבוד! לא שיטה טיפשית כמו יומן. זה או שאתם לא מסתכלים עליו בכלל וזה בזבוז כסף, או שהוא מפתה אתכם לקשט אותו וקישוטים מבזבזים זמן, בדיוק כמו החיים.

אני צריכה להפסיק להתלונן לאיזו תקופה. כן, עכשיו חופש, זה הזמן המתאים לצאת לחופשה קצרה מקומפליינלנד, שקצת מזכירה את סקוטלנד, אבל רק אם אתם פולנים.

אני צריכה להפסיק לצרוך. כל הזמן 'אני צריכה, אני צריכה'. לכי תמותי או משהו.

-שקד-

בא לי שלוק. העניקו לי שלוק.

פוסטים טיפשיים ומביכים, וגם טעיתי בנונוגרם של שישי האחרון ואין לי כוח למצוא את הטעות למרות שממש בא לי למצוא אותה.

הולך ממש נהדר במחצית השלישית! יש שם מעט מאוד אנשים שיבוטיים וזה בהחלט מקל עליי. למעשה, יש שם רק אחד. ובאופן מפתיע הוא לא גורר אחריו. כלומר, ביום השני שלי שם, הוא התבריין על חבר שלו שיתן לו את המקום שלו בתחנת האוטובוס והחבר הזה לא קם (חבר נפלא) בעוד שחבר אחר שלו אמר שזה לא המקום שלו ולכולם מותר לשבת שם (עוד חבר נפלא). מגיע לו, הוא באמת עושה שם רע לבבונים.

אני צריכה המלצות רישמיות ואישורים מהצלמים הגרמנים הנפלאולים כדי לדחות את הצבא.

האמת שאני שונאת טיוטות. לפני שנתיים היו לי בערך שש טיוטות והמספר עלה פלאים (משהו כמו 30 טיוטות קיימות עכשיו, למרות שאני כנראה עדינה נורא והמספר הרבה יותר גדול). אני חושבת שאתחיל תכף בסדרה של הוצאת טיוטות. אני רק תוהה אם עליי להוציא אותן בתאריך המקורי שלהן או להוציא אותן לתאריך חדש (תוך כדי ציון התאריך המקורי בתוך הפוסט עצמו). אני לא רוצה טיוטות, אני לא מרשה לבלוג הזה לעלות ליותר מעשר טיוטות, זה עושה אותי רגיזה (כשלפוחית).

שלפוחית. לפתע זה נשמע מתאים לנקבת הראשן או משהו.

-שקד-

אני עוד אגדל בריכה עם שלפוחיות.