צילמתי קצת בזמן האחרון וכנראה משהו נדפק בכישרון הזה כי היה לי נורא קשה לי למצוא תצלומים שראויים להתלות כאן. למרות זאת, מצאתי כמה. רק שתדעו, שאני נורא מתאפקת לא לכתוב לעצמי ביקורות בונות.
האיכות גרועה בכוונה, אני יודעת שאפשרי למחוק את החתימות, ואני יודעת שבמקום מסויים גם יהיה לא קשה להגדיל ולמכור, אבל ברובם אלו באמת חרא של תצלומים, ככה שאם אתם חלאות אנוש - מגיע לכם וננה בננה.
אם יהיה לי דסקריפשן כלשהו לתמונה, הוא יופיע מתחתיה.
זו המדוזה.
אני יודעת שזה לא לוקיישן מוצלח לדבר קסום שכזה, אבל לפעמים צריך לדעת לצלם בתנאים (מנטליים) קשים.
אוקיי, ניסיתי לברר איך קוראים לצמח עם העלים המגניבים האלו, אבל בעליו לא זכרו את שמו. לכן אם מישהו מכם במקרה-במקרה-במקרה יודע, אני יותר מאשמח לדעת!
זה קצת משלושת השנים האחרונות, אני לא עושה את זה הרבה כאן (כלומר, לשתף). לאחרונה העתקתי מחברות טובות את הרעיון ללוח עם שטויות עליו. במשך כמה שנים אגרתי שטויות והחלטתי שהגיע הזמן למיין לזכרונות חשובים ולסתם ימים.
בראש שלי זה נתפש כמזכרת מכל יום, כי יש לי חשש כלשהו שאם לא תהיה לי הוכחה שעברתי יום מסויים, אז הוא כנראה לא באמת קרה, ומשום מה אני מפחדת שזה ישבש לי דברים. החלטתי לנסות לרדת מהרעיון המטומטם הזה, וזרקתי את כל כרטיסיות המעבר עם התאריכים הסתמיים לפח. בינתיים. ומה שמוצג בתצלום מעל זה החלק האמצעי של הלוח, עם כרטיסי קולנוע, הצגות, בדיחות פרטיות, כרטיסי טיסה, תצלומים, כרטיסי רכבת, כנסים וכו'.
כשממש בא לי לצלם ואמצע הלילה ואין משהו מעניין לצלם ומפחיד מידי מחוץ לחדר, אני מצלמת את הרגליים שלי. כן, הן הדבר הכי מעניין בעולם הזה. צילום שחור על שחור.
זה ראש של כבשה שסופי ואני קיבלנו במסגרת "צייר לי כבשה" באחד מהמסעות. צילום כושל של שחור על שחור.
החלטתי להוסיף לקט של תצלומים שרציתי להעלות במהלך השנה אבל לא יצא לי (פה אולי יהיו כמה פנינים).
"אני כזה בלתי נראה ושונההה"
"אבל אני מנסה להתבלט ולהיות כמו כולםםםםםםם"
זה משעשע קלות כי זה צבעוני.
את שני אלו כבר פרסמתי כאן בעבר, אבל מחקתי אחרי כמה ימים כי אני פחדנית. בכל מקרה, הם לא הכי חדים אבל הם בסדר.
החופש עבר לי מהר! הו רגע... (קטע אכזרי לתלמידים בעוד 3... 2... 1...) סיימתי. החופש שלי ממשיך. צה"ל החמודים החליטו לא לתת לי לנסוע לגרמניה, אז אני מניחה שפשוט אקח לי עתודה במשהו שאינו מועיל אך מעניין ואפעיל פרוטקציות כדי להיות צלמת צבאית לאחר מכן. לגרמניה אטוס כבר אחרי התואר. אני יודעת שגרמניה הייתה בראש סדר העדיפויות (בין העדיפויות: צה"ל, תואר, גרמניה), אבל עכשיו כשצה"ל לא מאשר לי המשך לימודי צילום באופן כללי, התואר בא לפני גרמניה וצה"ל בלית ברירה נשאב לראש הרשימה.
כאלה עקשנים, בחיי. את מבוקשי אקבל בכל מקרה.
הלכתי עם דניאל וגל לפסטיבל הקומיקס ביום רביעי, היה די קסום למעשה וזה גרם לי לחשוב ברצינות על שיפוצים בחדר (אל תשאלו אותי על הקונוטציות בדרך). לא נראה שהוריי ואני נעבור למקום אחר בזמן הקרוב, והחדר שלי לא בדיוק נעים כפי שהוא. כל הרהיטים בו ענקיים, וכן באופן יחסי (ראיתם אותי פעם? לא? טוב אני לא ענקית). אולי בעצם כדאי לי לעבור, אבל זה בהחלט יכול לחכות.
ובכן, את השלל מפסטיבל הקומיקס אני מקווה להעלות בפוסט הבא, כי אני לא בבית ובנוסף, רוב השלל נשכח בתיקו של גל (אני מדברת כאן על שתי חוברות קומיקס ושתי חולצות).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
?who, me
-