"לעוף לארץ שום-מקום, גם לכם מותר לחלום"

אני לא עצובה, לפחות אני לא אמורה להיות..

אפילו קרו לי כמה דברים טובים ביומיים האחרונים.

אז למה לעזאזל אני לא שמחה?!

זה מוזר לי. ועצוב לי.

איך זה יכול להיות עד כדי-כך גרוע??

למה אני לא יכולה להיות שמחה?

אם הרי אני לא עצובה, אני לא אמורה להיות עצובה

נמאס לי, נמאס לי מהתקופה הזאת שנמשכת שנים... פשוט נמאס.