לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Nothing Overly Special


Sometimes silence is best. Not because there is nothing to say, but because some things are too deep for words


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

Fuck.


Sex is fun.

 

I HATE THIS BLOG.

 

 

I want Perfectness.

 

 

There are too many mes in me.

 

 

I didn't put a face on me this Purim. Were too busy messing with my REALITY.

 

 

I am sick.

 

 

If penis wasn't so hard, it wouldn't be hard to shove it in my ass. If penis wasn't hard I'd be worried though.

 

 



 

Shit. My nose is running

נכתב על ידי Freyja , 9/3/2009 22:26   בקטגוריות הרהורים ומחשבות, חוויות, פסימי, אופטימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



גניקלוג, סקס בתא מדידה, חזיות, מידע חיוני, חשפנות וגעגועים


הדימום שכל פעם נחלש והתחזק, ביום שחזרתי, לבסוף הפסיק לחלוטין. צירוף מקרים. מיהרתי לרופא נשים. ביקשתי מאהובי שיכנס איתי אך במהרה סילק אותו הגניקולוג החוצה. חשבתי שישאל שאלות שאולי חשב שלא ארצה לענות עליהן ליידו, אך הוא עשה לי את הבדיקה.

טוב שבאתי עם חצאית, אחרת הייתי מרגישה בנוח עוד פחות, להוריד את הכל.

גילחתי לפני כן הכל, את הרגליים המפשעה והואגינה כולה. אני תוהה כמה עושות את זה, והאם הוא חושב שעשיתי את זה בשביל הביקור. אני בדר"כ מגלחת, פשוט לאחרונה התעצלתי. עשיתי את זה אחרי שחזרתי מהטיול, גם ככה הרגשתי מלוכלכת, אהובי לא ירד לי הרבה זמן, ועכשיו יש גם גניקולוג.

 

זה מרגיש די מביך. הוא אמר לי להוריד את התחתונים, לשכב על המיטה ולפסק את הרגליים על המתקן הזה. תחושה של פגיעות, שאני חשופה. הוא אמר שאני צריכה להרפות, ואז הבדיקה תגמר מהר. זה לא כזה קל לשחרר בזמן לחץ. זה טבעי.

הבדיקה הייתה מהירה. הוא לא לקח לי את המשטח כי התשובה להאם עשיתי זאת קודם היא שלילית, ומשום מה הוא רצה שאבוא אם אמא, אולי כי אני לא בת 18 עוד, שזה טיפשי כי אני עוד פחות מחודש חוקית.

 

 

הקטע עם הדימום הוא כזה. התחלתי לקחת את הגלולות ברציפות כדי להמנע ממחזור. מה שקורה, גלולות הן מדמות הריון (לכן לא מבייצים ולא נכנסים להריון, כי והא לכאורה כבר קיים) - אין באמת הריון, הגוף חושב שכך כי רמת ההורמונים בגוף זהה. הגלולות הן הורמונים נקביים - בעיקר אסטרוגן ופרוגסטרון. במצב כזה, נבנית רקמה ברחם שבאופן טבעי מטרתה להזין את התינוק.

בכל סוף מחזור חודשי, יש שבוע הפסקה עם הגלולות, מה שמדמה הפלה טבעית, הרקמה יוצאת החוצה כווסת. כמובן שאין שם ביצית לא מופרית, כי לא התקיים ביוץ.

אם לוקחים בלי ההפסקה את הגלולות (כלומר ברציפות), הרקמה נבנית ונבנית - אך היי, אין עובר שיזון ממנה, בלב מסויים- זה מתחיל לצאת החוצה. מה שקרה לי זה שבאמצע החפיסה הרצופה השלישית, התחיל הדימום והוא נמשך 4 שבועות. הוא נמשך כל כך הרבה זמן מכיוון שכבר הייתה הרבה רקמה בנוייה.

איך בכל זאת קרה שקראתן על לקיחה רצופה של גלולות? אותן גלולות שלוקחים ברציפות יש בהן מינון הרבה יותר נמוך של הורמונים. הרקמה נבנית הרבה יותר לאט. אותן גלולות, הן גם פחות בטוחות כשזה בא לידי ביטוי בתפקיד מניעת הריון. 

 

אהובי רצה לקנות לי תחתונים וחזיה, הוא הקציב לכך 100 ש"ח. במשביר היה עד 70% הנחה על הלבשה תחתונה.

הלכנו. בסוף מצאו כן בעיני 6 חזיות בערך אז ויתרתי על תחתונים (לא מצאתי כאלו עם ביריות). הצלחתי מתוכן להתפשר על 4. זה כמובן עלה יותר מ-100. סה"כ 260. הוא שילם 100 ולי היה תלוש זיכוי של 40 על משהו שהחלפתי.  כולמר שלימתי 120.

בעת מדידת החזיות, ביקשתי ממנו שיצטרף לתא מדידה, לעזור לי להקטין את הרצועות.

היה לי גם מכנס בתא, שרציתי למדוד. לאחר שהורדתי את החזיה, הורדתי גם את החצאית, הוא לא הבין מה אני עושה. שאלתי אותו אם הוא רוצה לעשות סקס. לא חשבתי שזה באמת יקרה אבל היה בי הרצון. בהתחלה הוא אמר שאפשר, והתחלתי לפתוח לו את המכנס. אז הוא נכנס לפראנויה שיש מצלמות אבטחה בתאים. עד שהצלחתי לשכנע אותו שאסור ולא מוסרי לעשות דבר כזה, הוא אמר שאם כתוב - אז כן מותר. זה נראה לי מטופש, לא יהיה כתוב דבר כזה- כי לא יעשו דבר כזה... אמרתי לו להעיף מבט מסביב ולחפש מצלמה. הוא כמובן לא מצא, ושנינו מסכימים שאין לי תקציב לננו-מצלמות. וכך עם פנים לכיוון המראה ולב הפועם במהירות, הוא דפק אותי, גמר לי בפה, והמשיך, עד שאגמור גם אני.

מעולם לא היינו שקטים כל-כך.

זה היה מטורף.

 

היעד הבא- מטוס.

 

 

אני מתגעגעת לחברים שלי... בלונדי... שנעלמה לי, גיליתי שהיא יוצאת עם מישהו, שהיתתה חולה, שיש לה ריתוק, שפגשה לא מעט את זאת שאליה התקשרתי לברר פרטים עליה. היא כאילו מאסה ממני, לא האמנתי שזבר כזה אפשרי. היא העריצה אותי והעריכה אותי כל-כך.

אודין... כל-כך רחוק, עסוק ומוגבל על-ידי חברה קנאית ורכושנית...

הרוסי... השיחות הארוכות, הצחוקים, גילויי הלב, האיכפתיות...

ויותר מכל, טריאס... פרץ הרגשות שתוקף אותי, כל פעם מחדש.

 

 

 

 

~Freyja

 

 

נ.ב. זה ממש מרומם, כשאני מרגישה שאני נראית חרא היום, ופתאום ברחוב, צופרת לי כל מכונית שלישית שאינה נושאת עליה שלט מעוגל בצבע צהוב, ולשמוע הערות כמו "מה זה היופי הזה על הבוקר?" או הצעות מגונות להיכרות, טיול זוגי שזותף ועוד.

 

מזכיר לי שביום שישי לפני שבוע, הלכתי לדיסקופאב, כי אהובי לא הגיע איתי הבייתה- והוא לעולם לא הולך לזה, רקדתי, ויצאתי להתאורר. אחד ערס מליין, מדבר בטלפון ופונה אלי, שוא ללשמי ואם יש לי חבר, ואת שמו, כדי לוודא שאני לא עובדת עליו ואז מגיע לפואנטה- אם אני רוצה לרקוד בת"א. אמרתי שאני לא מגיעה לשם הרבה. הוא אמר לי לעזוב את זה, התעקש אם אני רוצה. אמרתי שאין לי זמן לזה.הוא הציע 500$ בעד. אמרתי שאם הוא מוכן לשלם סכום כזה אז סבבה, כמובן יודעת שהוא לא יעשה את זה. הוא המשיך לנסות לשכנע, כשנפל לי האסימון והבנתי שהוא מתכוון לריקוד קצת שונה... חשפנות.

אחרי שהצלחתי להעיף אותו ממני, בהמשך הלילה הוא ניסה להזמין אותי למשקאות ועוד.  

 

I can dance beautifully and temptingly

:)

נכתב על ידי Freyja , 30/1/2009 11:05   בקטגוריות בילויים, חוויות, אהבה ויחסים, אופטימי, פסימי, מחזרים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מערכות יחסים


עדכון עבודה: אני לא יודעת מה ההורים שלי אמרו לבוסית שלי אבל עושה רושם שהיא מאוד משתדלת לא לגעת לי בעצבי םרגישים וגם כשהיא עצבנית היא אומרת לעצמה, "להרגע, לנשום עמוק, להרגע". היא מדברת אלי באיפוק ואפילו רוצה שאדריך מחונינם במסלול הרבה יותר מגניב מהמסלול כתה א' שהיא תמיד נתנה לי. היא החזירה לי את רוב הכסף למוניות,  גם הרבה שלא נראה היה לה מוצדק, אני כמובן לא זכרתי מהי ההצדקה, זה עוד מנובמבר. היא הציעה לי עוגיות חייכנים, קפה וטרמפ, עזרה לי בשנרקולים, צוחקת איתי, היא אפילו העריכה את מה שהכנתי למשרד, קצת אינפורמציה תלויה שם. זה טוב. אני רק מקווה לא לתת לה סיבה להתעצבן. זה נחמד שהיא נחמדת. אני מקווה שאני לא מקשה עליה. אני מאוד מעוניינת לרצות אותה ולא לגרום לה להצטרך בכלל להתאפק.



קצת יותר עצוב, אני לא ממש יודעת מה הקטע של בלונדי. זה התחיל מקושי בלהשיג אותה, המשיך בכך שלא רצתה להפגש, אז ביקשה טובות ולא טרחה לומר תודה, או לומר א מה שעשיתי בכלל עזר, הגיע להברזה למסעדה, בלי להודיע, בלי לענות (גם כל השבוע לאחר מכן), עד שתפסתי אותה, "הכל בסדר", אין לה כוח להפגש. לי כבר אין כוח להתקשר אליה. היות והיא גם לא ממש התקשרה אלי אחרי שפעם אחת צלצלתי בטעות והיא סיננה וכתבה שהיא מצטערת, היא לא יכולה לענות ומעולם לא חזרה אלי. כבר לא ניסיתי להזמין אותה ביתר הפעמים שהלכנו לסרט או להרים או לעיר, כי ניכר כי היא לא שמה זין. לא יודעת אם נמאס לה מאיתנו, מצאה חברים חדשים או שמשהו גרם לביטחון העצמי שלה לרדת או שסתם אין לה כוח לכלום.
אני לא יכולה לומר שגם לא איכפת לי. כי תמיד שאני נזכרת בה, זה מכעיס אותי. מכעיס אותי שהיא יודעת כמה היא חשובה לי והיא יודעת שאני בדיוק כמוהה לא הכי טובה בשמירה על קשר במרחק, אבל שזה לא אומר כלו לגבי איך אני מרגישה כלפייה, והנחתי שתשאר החברה הכי טובה שלי.
אם הפריע לה שתמיד שהיא באה אני מפנה הרבה תשומת לב לאהובי, היא צריכה לדעת שמותר לה ורצוי שתאמר לי זאת.
מכעיס אותי שהיא כנראה לא מתגעגעת אלי ולא רוצה להיות בחברתי.
ואני חשבתי לשתף אותה בבלוג. למה? היא אמרה לי שאני החברה הכי טובה שלה. מספיק לי לשמוע את ר' אומרת כל הזמן שהן החברות הכי טובות ובלונדי שותקת. אבל כשהיא שבוע אחר שבוע מבלה איתה ולא מעוניינת בחברתי. פפט, כנראה שהן באמת חברות טובות.
היא רצתה לנסוע לחו"ל לבד. בשביל איזה חופש מכולם. עכשיו לנסוע עם ר' זה גם מעולה. חבל שלנסוע איתי כמו שפעם רצתה, היא כבר לא. אולי כי כבר לא אתחיל עם בחורים, ולא נעשה איזו שלישיה מטורפת או אורגייה. לא אעשה סמים באמסטרדם, אולי היא האמינה שאעשה והבינה שזה לא יקרה.
"חופשייה בנפשה, לא שופטת..." מה אני??? אני צריכה לזיין כל-אחד שוב כדי שתעריך אותי? זה מה שכל-כך אהבה בי? זה שהשתכרתי כל שני וחמישי?
מקווה שתתבגר, תעזוב את אמא שלה לכל הרוחות ותאמר לי כמה היא מצטערת וכמה מתגעגעת.
אולי הגזמתי קצת עם הדברים שאמרתי.
זה רק בגלל שהיא חשובה לי.
אם היא אי פעם תקרא את זה, זה רק מאהבה.
היית חברה נהדרת, חבל שזה נגמר, ככה סתם, בלי שום סיבה. תמיד אזכור אותך, יש לי "טבעת הנישואין" שנתת לי על הקמיצה השמאלית, איזו מזכרת מהימים הטובים שבאמת אהבת אותי והכרת בי בחברתך הנאמנה והטובה.
אפילו תמונה לא השארת לי. אפילו לא תמונה.
כל החברות שלי, שיעברו איתי את השנה כבר שמעו עליך, סיפורי תהילה, ורוצות לפגוש אותך. אני כבר לא בטוחה שזה יקרה. אני אפילו לא חושבת שאני רוצה.
מה עובר עלייך, ילדה?



כל החברות הטובות שהיו לי, היו זמניות. תותי, הברזילאית, מורנה... ועכשיו גם בלונדי.
הגברים איכשהו נשארים לעד, לא משנה כמה רחוקים הם וכמה זמן לט דיברנו. תמיד ישלחו מדי פעם איזו הודעת געגוע שמחממת את הלב, אודין, הרוסי, טריאס כמובן... ואם יבוא קץ לאהבתי הגדולה עתה, אני בטוחה שגם הוא, ישאר שם בשבילי.
הרוסי שלח לי הודעת מזל-טוב לשנה ושלושה חודשים שלי ושל אהובי. מי זוכר את הדברים האלה?? אנחנו בקושי מדברים, שלא לדבר על מתראים... איזה חמוד.




ובנימה אמוציונאלית זו, אתמול עשינו אהבה כה נהדרת, רכה ומלטפת. איטית ברובה, מלאה במבטים אוהבים, נגיעות מחממות, ביטחון, חיוכים מאושרים, דמעות של אושר, חיבוקים מדהימים... שעה וחצי של סקס ששימח אותי כל-כך, וגם אותו :) זה הצורה המועדפת עליו.




Freyja~




נ.ב. ניסיתי לקחת גלולות רצוף, באמצע החפיסה הרצופה השלישית, קיבלתי מחזור, בלי התרעה מוקדמת.
קבעתי תור לגניקולוג.
נכתב על ידי Freyja , 14/1/2009 19:39   בקטגוריות אמת ושקר, הרהורים ומחשבות, חוויות, אהבה ויחסים, אופטימי, ביקורת, פסימי, עבודה, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שנה חדשה והרהורים ישנים


לו רק היה לי יותר זמן לכתוב.

 

כל-כך רציתי להתנשק הסילבסטר בחצות. נשיקה שנמשכת על שתי שנים. לא כי זה באמת משנה, אבל כי זה פשוט קונספט נחמד שיצא לי ליישם רק בשנה שעברה עם אהובי. אז חשבנו לרדת לעיר, לצפות בזיקוקים ממקום מבודד ולאחר מכן לבלות עם חברים. קיבלתי אישור מיוחד מהבוסית לישון אצלו, כמה שזה מגוחך. רק בתנאי שאבוא צלולה לעבודה למחרת. התקשרנו למסעדה נחמדה, להזמין מקום. אמרו שבגלל שזה הסילבסטר, זה יוצא 150 ש"ח מינימום לסועד - אבל! - יש גם מנות מיוחדות שאפשר להזמין ומקבלים כוס שמפניה על הבית. שאלתי אם אני יכולה להגיע בערך בשמונה לשעה-שעתיים ולא לשלם כל-כך הרבה. הם אמרו שלא, שזה ככה כל הערב וניסו לשכנע אותי להגיע בכל זאת בכך שאמרו שעם בקבוק יין כבר מגיעים למחיר, וניסיתי להסביר להם, שלא, אני לא מגיעה למחיר הזה... בקיצור, אכלנו בבית, ובסוף חשבנו לראות את הזיקוקים מהמלונות מהגג של הנאצי. הוא אמר שיתקשר כשיסיים לעבוד, בין 9 בערב ל- 10 וחצי. בר השאיר אותי עם הטלפון שלו בסלון לאחר שסיימתי לאכול ואמר לי לחכות שם. מסתבר שזה גם מה שביקש כשהסבתי את תשומת ליבו לריס שנפל. לאחר כמה דקות הגעתי לחדר, והספקתי לראות אותו מסדר את המיטה והוא נזף בי לא להכנס. חזרתי לסלון. כשקרא לי, החדר היה מסודר ומואר באור עמום של נרות, לצידי דרך שבכין למיטתו, עליה היו מפוזרים בשני פסים עלי כותרת מיובשים של ורדים לאורך המיטה ובמרכז זה ורדים יפייפה. הוא שם מוזיקה והחל להוריד בגדיו, ואני לאחר שמיהרתי לשירותים, הורדתי את שלי.

עשינו אהבה, והיה נפלא.

ואז נרדמנו. התעוררתי בחצות וחמש-עשרה דקות. מתוסכלת עד מאוד שמכל התכניות שלא היו לי, היחידה שממש רציתי לממש, הנשיקה בחצות, לא התבצעה, פיספסנו ברבע שעה. לאחר מכן התברר שהנאצי התקשר 3 פעמים והשאיר הודעה שהוא רצה לומר שאנחנו לא יכולים לבוא אליו. לא שמענו את כל זה, כיוון שהנייד שלו היה בסלון. כך קרה שפיספסתי את הסילבסטר.

 

בלי קשר. דילמה שמטרידה אותי הרבה זמן, שלא סיפרתי לאהובי.

יש את השרשרת שקיבלתי מטריאס, שסימלה אהבה וחיי נצח. אהובי קנה לי אחת אותנתית יותר, כי יע שאני רוצה, ושהשנייה עלולה להיות הסיבה לצלקות בין החזה שלי. אני הולכת עם זו של אהובי. הפעם היחידה שטריאס התאכזב, אולי איפשהו כעס והתעצב בגללי, הייתה הפעם בה ראה שאני לא עונדת את השרשרת שלו לטובת השרשרת מאהובי. שרשרת שהייתה סנטימנטאלית מעבר לגימיק הפנטסטי שעומד מאחוריה, מה שגם לי מהתחלה לרצות את השרשרת.

הוא ביקש ממני להוריד אותה.

לא עשיתי זאת, כי אז מה אני אומרת לאהובי?

מה אני אמורה לעשות?

ומה אני עונה לאנשים ששואלים אותי, מאיפה השרשרת? הייתה לשרשרת רעיון שעמד מאחוריה, שעתה כבר לא ממש קים. אני לא יכולה לתת את הקרדיט לטריאס על השרשרת עתה, כי אהובי ימצא זאת כעלבון, ומצד שני, אני גם לא יכולה לתת את הקרדיט לאהובי, כי אז כל הסנטימנטאליות בשרשרת המקורית שקיבלתי, הולכת לאיבוד. מה גם, שזו לא אותה שרשרת.

 

ומה עונים הורים לשניים, שאחד מתוך הילדים מת, כששואלים אותם, כמה ילדים יש להם?

 

היום ראיתי את האקסית של טריאס, זוהי בת-דודתי.

תחילה נדמה היה לי שהיא שומרת לי טינה. היא לא באה לתת לי נשיקת לחי כרגיל. סתם הייתה מופתעת לראות אותי. לאחר מכן מעט נדמה היה לי שהתעלמה ממה שאמרתי, ולבסוף התנהגה כרגיל.

היא הזכירה את חבר שלה. אני ידעתי על זה מזמן כבר, אם לא מטריאס, אז מהפייסבוק שלה, שם עידכנה על מערכת היחסים, פרסמה תמונות וקראה לאלבום, היא והבייב שלה.

אמא שאלה אותי בטלפון אם היא התנהגה אלי שונה, אמרתי שלא נראה לי. לא רציתי להכנס לזה. היא שאלה אם חבר שלה היה שם. אמרתי שלא. מה שכן, אמא לעולם לא טרחה לספר לי שיש לה חבר. נראה לי שזה איזשהו טריק שהיא ניסתה לעשות. אם היא תשאל - יש פייסבוק + בת-דודתי הזכירה אותו. 1+1...

 

אני חייבת לראות גניקולוג. כל חצי שנה בעיקרון, עם נטילת גלולות צריך לראות אחד ואני פיספסתי כבר שלושה. אני צריכה לברר אם את הגלולות הספציפיות שלי אני יכולה לקחת רצוף, אני צריכה לברר לגבי הכאבי בטן שהיו לי בבטן העליונה, קראתי משהו מפחיד בפתקית של התופעות לוואי לגבי סטטיסטיקה של בחורות שלוקחות את הכדורים ויש להן סרטן שפיר נדיר בכבד שעלול לגרום לדמום תוך בטני מסוכן ויש לדווח על כאב בטן בבטן העליונה שלא עובר תוך "זמן קצר" ואני לא בטוחה לגבי הזמן הקצר...

 

אני גם לא עשיתי אולטראסאונד תוך רחמי, כי כשהלכתי לעשות הייתי עם אמא שעוד חשבה שאני בתולה, אז האחיות היו נחמדות ועזו לי אחד חיצוני כדי שלא תגלה...

 

אני גם צריכה לקבל חיסון נגד סרטן צוואר הרחם. תכלס, זה לא נגד הסרטן, זה נגד וירוס שגורם לזה, ככה שזה לא מונע את זה, זה רק מקטין את הסיכון לזה.

 

בכל אופן, נחמד לי לא לקבל מחזור כבר 3 חודשים. לא, אני לא בהריון, אני פשוט לוקחת את הגלולות רצוף. עם רוב הגלולות זה לא רק בסדר, זה גם תורם לפוריות.

 

טוב, לגבי עבודה, לא בא לי לעדכן כרגע. זזתי להתקלח ולישון.

 

 

 

~Freyja

נכתב על ידי Freyja , 6/1/2009 20:56   בקטגוריות אמת ושקר, הרהורים ומחשבות, בילויים, חוויות, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור, ביקורת  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Scars


August 6th, 2007

 

At last, I am officially a last-year-of-school student. We are allowed in the pub now.

It was Friday eve. I drank very little, moderately, just to feel loose, so I can dance as soon as I get in the pub, without feeling embarrassed (even-though I've not a reason to be), for my friends so called aren’t dancing yet. Being the attraction of the night, (food for the ego it is), the drunk Colombian danced with me, happily- with me only. The freaky shit was that he grabbed me extremely close towards him, so close that I could feel his boner through his pans. He said he is very horny (as if I didn't notice), always leaning himself closer towards me, as if to kiss me. I in return just smiled and leaned backwards a bit, avoiding his lips, enjoying the tease.

Then, with his hand that keeps holding me close to him, he slightly stroke under my skirt, and I flicked off his hand, telling him to stop. That was too much. However, it then got worse as he said he wants to give me this present, he wanted to eat my pussy; I told him that I don’t. He asked me why not and I told him, because I just don't…Why must I explain? He asked to go on; I obviously refused, for we are not together. Nevertheless, you try to talk sense to a drunken horny motherfucker. He tried to convince me to come to his room if I simply do not want to do stuff right over there (the dance-floor), despite the ridiculousness of the matter. I admitted I was horny but I am not foolish, no more. After many attempts, he gave up and left, simply disappeared. I enjoyed dancing though.

I went to check my cell-phone. There was a missed call from a number I couldn't recognize. I called back. The Ecuadorian lass answered. I asked her if she called and she said she hadn't. I asked her whether the Colombian did. She said he might have. Therefore, I called him. At first, there was no answer. When I called again, it hung on and then hung up. At third – he answered. I asked him where he was, and he said he has gone back to his place; then he hung-up. I was quite concerned. I went to his place, in order to check what is wrong with him. As I got in, I saw him lying dead-like on his bed, and the one who tried to hurt him, bounced up as if she just kissed the poor wasted lad. She said she wanted to goodbye him before he takes his leave, and that he is too wasted. I tried to talk to him, but for vain.

I returned to the pub, danced with R, (the same R friend of Pika). She told me she used to hate me, for being blond, for being a foxy lasso, for being talented and so on. I somehow knew something about it before, for I have many 'outside-friends' who are loyal to me and tell me all they know. It was quite shocking to hear it from her though. She said she doesn't longer do and that she really likes me, compared with many others she hates. She was sweet. She usually bites Pika all the time. Pika was not there though, sadly, so she decided to leave me with her signature on my arm and she bite me as hard as she could. When mum saw it the day after, she was all panicked. When I spoke the truth of its nature, dad laughed (*relieved*).

However, the night was still young for my liking, but it seemed to be at end. After some nice time with R, I told her I go home. I went to him though. I was concerned. He was asleep. I did a terrible mistake (what a lovely word By the way, think of it, a wrong take, miss-path, MIS-TAKE, mistake ^_^ ), for I woke him up stubbornly. As soon as he woke up, he started kissing me. I backed him off but he grabbed me and kept kissing. It was all so sudden. I remember many details vividly and yet the order of thins is lost in my head for it is...*sigh*, a rape attempt, in a way or another. He tried to hold down the shirt’s suspender and began kissing my breasts. I shoved him away by force and tried to talk to him, but all he spoke of was of how horny he was, and how sexy I am, (Important datum- there was a sleeping roommate in his apartment). He grabbed my underwear by force and pulled them off. I fought to keep them on my legs, I did not want to yell, I did not want the person beside to know. The Colombian did not seem to realize how hard I resisted. He shoved all his fingers in, and I pleaded him to stop “You’re hurting me!” I kept saying “Stop it!”.

Nevertheless, all he kept answering was “Eat it!” and then grabbed me by the hair to his cock. “Stop it! What is wrong with you?!” I said, “What is wrong with you?!!!” he shot back at me, and brought his dick to my lips. “I don’t want to! Leave me alone!”, “Why did you come?” he asked “you love me, and I want you to fuck you, oh aibs he continued. “I came because I was concerned and because I was upset you were with her again like this!” I said. “No!” he argued “I wasn’t with her tonight!”, “Don’t lie to me, she kissed you! I saw” I claimed, “No” he demanded- “you know I only want you”! There was truth in his words, he was convinced, he was dead when she kissed him, but what could I do, other than talking to him?!  “Come on, I wanna fuck you” “Of course you do!” “I want to lick your pussy” “Stop this! This is madness!” I suggested. But he did it. I felt like slapping him, but I was foolish, I did not, “You are drunk!” “No, I’m not drunk anymore… come you will like it!” “You disgust me!” “You will like my dick, you will cry” “WHAT THE FUCK?!” “I made her cry!” “Who, the-one-who-tried-to-hurt-him?” “No…” “Ah, the Danish?” “Yeah”.

Eventually I broke free from his grasp, but when I was about to leave him with his shocked, offended, disappointed, angry, beastlike expression - - my so called friends were outside. I could not go out. I did not feel like having them knowing I was there. Someone got close. I quickly went into the shower-room. He came after me and closed the door. I marked him to remain silent. He leaned on the door, and I never saw his gaze this way ever before. It was not him. It was a beast. It was a fucking beast. Someone got into the apartment. He began to masturbate, looking at me like a maniac. I sought up a shaving knife to cut the window's net and take my leave from the window, but there was none there. “I want to give you a present,” he said calmly. “You gave me enough!” I said harshly. “You will like it”, he offered and without an early warning he leaned down and tried to kiss it as he tried to get my underpants off. “Back off!” “What’s wrong with you?!” he asked sincerely, then I realized how drunk he was and how stupid it was of me to wake him up. “I will slap you!” I warned. He begged me not to and said he will stop. I took the key of my house and used the edge of it to cut the net. He spoke shit.

Eventually, he convinced me to walk doorways, after he checked there was no one out there. He was frustrated for my leave-taking, and even as if insulted.

I called Silhouette many times. I needed his support. I text-messaged him to answer me- but didn't.

I went to sleep. The hungry lunatic gaze haunting me…

The day after, I saw him at lunch. He acted normally, as if nothing ever happened. I asked him how he felt and all he said was that he has a terrible hangover. It totally seemed so; his eyes were red and he looked bad. “You don’t remember anything do you…” I asked. From the sound of my voice, he understood there was something wrong. He first laughed and said he does not remember anything from last night, “Oh no…” he then said, he saw the look on my eyes. “I did something bad didn’t I” “Yes. You have” “How bad?” “Bad” “Bad bad, or just bad?” “Quite bad” I said, even though it was very bad. He started being concerned and showed curiosity.

We had a walk, so there won't be people around listening. I asked him what is the last thing he remembers. He said he remembers dancing at his own place (and that was before even going to the party…).

I began to tell from the beginning, the disco. His reply was of shame, embarrassment, disbelieve and unwillingness to hear anymore. I told him he heard nothing yet. As my story kept on, the worse he felt, “I don’t want to hear anymore” he said all the time; but he had to know it all, including why his window net is all torn-up. He apologized a hundred times and swore he should never drink himself again like this. For as long as he is here, he won’t drink at all, that is certain. He told me to hit him (but that would not change the past and I should not make him feel better now, I should let him eat himself). He told me I should have kicked him in the balls, slap him, shouldn’t have waken him up. Every time I recalled another detail, he covered his face with shame and apology, telling me I know he is not like that; I told him his gaze certainly was not him. He begged me to find a way to make up for this, said he is going to feel bad forever now.

How I wish to show him what happened the other night. He twisted as I told him how he hurt me by grabbing my hair and shoving his fingers… With disgust and terror in his amazed apologizing eyes, he wanted to disappear, vanish.

He kept asking why I woke him up, and knowing it was not my fault, he kept saying he would not drink again, and that I made him hate himself.

I could hardly look at his brown eyes then, recalling the lunatic gaze, and he could not look at mine, for he carried so much shame now.

Blame me for being a good person, too good perhaps, but I forgave him. I know he would never hurt me consciously.

He asked me later if mum would allow him to take me for a friendly meal before he leaves and as a tiny thing to symbolize the attempt of making it up for me. He wants to take me to eat seafood; he asked me what I would like to have...


06.08.2007

 

דיברתי עם silhouette והוא מפציר בי לדווח. רק פיקה והוא יודעים. הוא רוצה שאספר גם לחברה הטובה השנייה. אבל ההרגשה הרעה שהיא תגרום לי לחוש היא אותה סיבה שאני לא רוצה לדווח להורים שלי למשל. חוץ מזה שיש סיכוי שתדווח על זה בניגוד לרצוני.

אונס זה כשיש חדירה. ולזה לא הייתי נותנת לקרות. הייתי צורחת ומעירה את כולם מבחינתי, ושוברת לו את הביצים. אל תשאלו למה לא עשיתי את זה. ניסיתי לדבר בהגיון, בטעות.

הוא חושב שאני לא מבינה את חומרת המעשה. אני חושבת שהוא לא יודע מה המחיר שאני צריכה לשלם בשביל הצדק הזה.

אני בהתלבטות אחרי השיחה שלנו.

 

סיבות לדווח:

כי הבטחתי לאמא שאספר לה אם משהו כזה יקרה

כי מגיע לו על-פי החברה להיכנס לכלא

כי תמיד קיים סיכויי שיעשה זאת שוב, לאו דווקא לי

כי אני לא יכולה להסתכל לו בעיניים בלי לחטוף צמרמורת

כי יש לי בחילה שאני נזכרת בזה

 כי ההורים יעריכו את זה

כי זה מה שsilhouette  רוצה שאעשה

 

סיבות לשתוק:

כי הוא בכל זאת ידיד שלי

כי אבא עלול להכניס את עצמו לכלא על-ידי כך שיהרוג אותו במו ידיו

כי אז ההורים ידעו על כל השקרים הקטנים: מה שהיה לנו בהכחשה, השתייה, אחרי שהבטחתי, ישאלו לגבי אחרים

כי אצטרך להעלות אל פני השטח את כל העבר השחור הטמון פה בבלוג או משהו כזה

כי זה יגרום לי לאבד את הכבוד

כי לא אוכל להסתכל לאף אחד בעיניים

כי אז ההורים יגידו "אמרנו לך!" בנוגע אליו

כי אז אני לא אוכל יותר ללבוש חצי מהבגדים שלי, וכמובן לא חצאיות מיני

כי אז אני לא אוכל להסתובב במגורים שלהם

כי אז אני כבר לא אוכל להסתובב לבד בשום מקום

כי אז ההורים יהיו מאוכזבים מכל מה שעשיתי

כי אנשים יאשימו אותי

כי יתקעו בי מבטים

כי ההורים ישמשו בזה כתירוץ בכל צורה אפשרית

כי אני לא אוכל לפגוש אף אחד

כי אנשים ובעיקר ההורים ירחמו אלי ויתייחסו אלי כקורבן

כי לא אוכל להתמודד עם לספר את זה

כי זה ממש ידפוק לו את החיים

כי לא יהיו יותר מסיבות

כי אמא תכריח אותי ללכת למפגשים של נפגעות תקיפה מינית

 

 

אני בכל מקרה אומר לו שאני לא יכולה להסתכל לו בעיניים ושהוא עושה לי בחילה, ולפיכך שאני לא יכולה לסלוח לו.

 

 

 


 

 

31.12.2008

 

עברתי על זה. שיפצרתי רק תחבירית, והחלטתי לתעד פה. אחד החלקים הקריטים בבלוג הסודי הקודם, ובכלל בחיים.

 

 

לאחרונה גיליתי שרק בישראל מה שעשה – איננו נחשב לאונס. ברוב המקומות בעולם, מה שעשה, זה אונס, כלומר, נאנסתי.

 

עד היום אני לא סובלת מוזיקה דרום-אמריקאית שמזכירה לי אותו, שונאת את השפה, את המבטא, את השם שלו, אותו, את המבט החייתי שלו שחקוק לי במוח ואת זעקות הכאב התמימות שלי, מהן התעלם אז לגמרי. הוא שקרן מלוכלך, וקרוב לוודאי שאותי שכח, את השתייה כמובן שלא, ומי יודע, אולי גם סמים הוא עושה.

 

ובכל העולם כנראה, אני טיפשה.

 

 

 

 

 

~Freyja

נכתב על ידי Freyja , 31/12/2008 10:40   בקטגוריות הרהורים ומחשבות, חוויות, מחזרים, בילויים, ביקורת, פסימי, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סקס נהדר, ואיך שהוא נגמר


מזמן לא כתבתי פה, אחרי הרבה פעמים שהיה לי מה לכתוב. על הדרכות מתסכלות, ילדים בכתה ו' שבא לי להרוג, איך ילדים בכתה א' מתנהגים טוב יותר מילדים בכתה ב' ואיך ילדים בכתה ד' הם הכי מקסימים שיש ביסודי.
היו לי הדרכות גרועות והדרכות נהדרות.

היה לי גם לפני בערך שבוע סקס נהדר, שכבנו 3 פעמים די ברציפות. לאחר הפעם השנייה, כשאהובי כבר היה ממש רגיש, עשיתי משהו מעט נבזי יותר מבדר"כ, לא רק שהמשכתי את החדירה, בכדי לראות את הפנים שלו ולשמוע אית התגובות שלול אור הרגישות הרבה, השחלתי אותו לאט את החור האחורי, והוא לא ממש שם לב. פחדתי שזה יגרום לו לעשות תנועה מהירה, משהו שלא רציתי שיקרה, שלא אתעלף כמו שכבר כמעט קרה לי. ואז, כשהיה בפנים אמרתי לו. הוא אמר שפשוט הפתיע אותו לראות שהתייבשתי כל-כך. אבל אני בעצם ניצלתי את הרטיבות הרבה בתור לוב, מה שהיה מאוד מוצלח. אחרי עינוי קטן של עודף רגישות במקום, הוא התחנן שאתן לו לצאת, ואז יצאתי. הכניסה הרגישה טוב יותר.

לא לקח הרבה זמן עד ששוב נהייתי חרמנית ממש. ביקשתי ממנו שילך להשטף (מספיק היו לי דלקות בדרכי השתן!).

בסופו של דבר, משהו מטופש יצר סיום מעצבן, משהו שאני אפילו לא זוכרת, שפגע בסוף של סקס נפלא.

אני חייבת ללכת.


Freyja~
נכתב על ידי Freyja , 12/12/2008 16:42   בקטגוריות הרהורים ומחשבות, חוויות, אהבה ויחסים, עבודה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הסופ"ש, האנשים, המחשבות...


לא באמת יש לי מה לכתוב. אולי אני סתם מכורה. לאחרונה קורים הרבה דברים שאני רוצה לכתוב עליהם, אוגרת ואז שוכחת. חשבתי לכתוב איפה שמכירים אותי, תחת שמי, ואז הבנתי שזה לא משנה, כי אני לא אצא עכשיו עם פוסט מפוצץ עקרונות, ואולי אפילו אכתוב על דברים ששם לא הייתי כותבת.

היום למשל. היינו אמורים לקום מאוחר. או יותר נכון, לי אסור היה להתלונן על זה שאהובי קם מאוחר ואנחנו מבזבזים זמן, כי אני זו שגררתי אותו אתמול לפאב שעוד יומיים נסגר, אחרי שראינו את הסרט גאווה ותהילה, למרות שהיה סחוט מעייפות.
בסוף הוא התעורר לפני. ב- 10 עד כמה שזכור לי, ואני הייתי המנומנמת. נמנמתי עוד שעה וחצי על-פי הערכתי המנומנמת וכל היום לא היה לנו הרבה מה לעשות. עשינו הרבה סקס באופנים שונים ואף משונים ואפילו התחלנו לעשות רשימה של דברים לעשות כשאין מה לעשות. זה לקח 10 דקות, ובכל זאת לא היה לנו מה לעשות. ראינו כמה פרקים של Fringe במהלך היום, ועוד קצת טלוויזיה, אכלנו, והוא לא רצה להוציא כסף, כי נותרו לו 100 ש"ח והוא מקבל משכורת ב-3 לדצמבר. לי לא היה בעיה ללכת ברגל עד לטיילת, רציתי להסתובב. לא היה לו כוח לעשות הלוך חזור, ומונית=כסף.
הוצאתי עד לפני הסופ"ש 500 ש"ח והייתי מאושרת שאלו ההוצאות שלי החודש שעומד להגמר וחשבתי שזה יסתכם בין 500 ל-600 ש"ח כשלבסוף יצא שהגעתי כמעט ל-700.

אבל לפחות מצאתי דרך לעשות כסף בקטנה, לקבל על אוטובוסים כמעט כפול. העבודה מחזירים לי בצ'ק ביחד עם המשכורת הראשונית, אותה אני נותנת תמורה למשכורת גדולה כמעט בשליש, ואת ההחזרים אני מקבלת גם, בעוד שאת הקבלות, אני נותנת לאמא שתקבל גם היא החזרים, ותתן לי אותם. רק שאף אחד לא יודע שזה מה שקורה. זה פשוט שאני לא יכולה להיות בטוחה שההחזרים באמת נכנסים לי לחשבון בעקבות המשכורת הגבוה יותר שאני מקבלת.

לפני שבוע, היו 3 סרטים שהוא רצה לראות איתי. 1 באותו סופ"ש, עם כולם, 1 ביום שישי לאחר מכן, רק אני והוא, ועוד אחד כולם ביחד.
בסוף יצא שבסופ"ש הראשון, חזרתי בכלל הבייתה, כך שפספסתי סרט טוב, לקרוא ולשרוף והשבוע, חשבנו ללכת ביום חמישי לסרט גאווה ותהילה ביחד, ואז לרעם טרופי עם כולם, ביום שישי. מה שנתברר, זה שהזוג ק"ד כבר ראה את רעם טרופי, ויש להם את זה על DVD ככה שאין לנו למה לראות את זה בקולנוע. בסוף לא הלכנו לסרט לבד, וביום שישי הלכנו עם הזוג ועם החברה הטובה בלונדי.
בפאב ראיתי פרצופים מוכרים רבים, בעיקר מהאינטרנט. היו שם אח של אהובי, אחותו המקומית, כמה פריקים לא בחבורות המאוחדות בהם בדרך כלל אני רואה, כמה שהיו בשכבה מעלי שאני לא סובלת, החטל"שית (החברה הטובה לשעבר) עם מישהי מהשכבה, וכמה שהיו פעם חלק מהחברה' שלנו.

המקום היה עמוס מתמיד, לקראת הסגירה. אני מחפשת אנשים נוספים שאני מכירה ומחבבת קצת יותר, רגילה לזה שטוסט גבינה לוקח חצי שעה להכין ועוד 10 דקות להגיש, הלכו לקטוש חיטה להכין קמח בשביל הלחם לטוסט או משהו כזה...

אנשים מוזרים שאני לא מכירה משתדלים להתחיל איתי והם לא ממש בטוחים באיזו שפה, אם אני בכלל מבינה עברית, ואם הבחור שאני נצמדת אליו ומנשקת כשמתאפשר הוא במקרה הפרטנר שלי או שאולי הוא אח שלי וסתם יש לי נטייה משונה להתנשק אותו, או אולי זה אחד הסטוקרים, ואני פשוט בוחנת את כולם ואז גם הם יקבלו...what is wrong with people?..

גותיות שמתפשרות בלהסתובב עם סמי-פריקים, שנמצאים הקבוצה שלנו ביחסי שלום (כי אין פה באמת גותים באזור). ברמן מעולה, אנגלי שנראה כמו אדם חביב כל-כך, שהעיר הולכת להפסיד, עכשיו כשהמקום נסגר כי לא היה מי שיקנה אותו.. מלצרית גמדית שזוכרת שעוד אין לי 18, ואני מתוסכלת מזה שהבר עצמו מלא ואי אפשר לשבת שם, ולנסות לבקש מהברמן איזו גינס. מלצרית אחת שנראתה לי חדשה. חיפשה עבודה לשבוע? בחורות שאומרים שהן נראות אנורקסיות, או סתם כאלו שאני חושבת לעצמי שהן רזות ויפות, והיתר אומרים שהן לא כיוון שזה מה שנכון היום לומר. אני לוקחת שלוק אלגנטי מהגינס של ק' (מהזוג), ורואה איך אחיה הקטן של ד' (מהזוג) הוא כזה טמבל פוזר שהסיגריה לא מחמיאה לו, וכמו ה"אני אוהב אותן רזות" כשהוא בטח בתול, כי מי תרצה לשכב עם הילדון הזה, ומה הוא יודע. לוקח לגימות ברורות מהגינס, כשמלצרית עוברת מאחוריו ממש, והוא בכלל בודק שאחרת לא מסתכלת, ואולי תוהה בכלל איך היא נראית כשהיא ערומה...
הקצף של הבירה, נוטה לכיוון שלו, וברור שרק הוא שתה, כי אף אחד אחר לא היה מחזיר את הכוס לזוית הזאת. וכשאמרתי משהו חטוף על זה, הוא זרק איזו הערה שאולי נועדה להחמיא לי, גם אם לא באופן מודע אצלו, הוא פשוט נואש לבחורה, "מוח קרימינאלי יש לה, אני אומר לכם". לא משנה שהוא לא מכיר אותי.

אבל ככה זה עם הורים עם מוח של FBI ממחלקת המיסתורין, הבילוש וההענשה. אמרתי את זה. בטח רק אהובי ייחס לזה חשיבות. אולי גם אותו ק', שמסתבר שקרא לו בשקט בבלוג האנונימי הישן תקופה, וכשנתפס, אמר שרק חיפש לראות שלא כתבתי עליו כלום, כשמה כבר יכולתי לכתוב עליו?! הוא בטח סתם נהנה לדעת שהחיים שלי צבעוניים יותר ממה שאולי דמיין, וארוטים to his liking. אבל נעזוב את זה.

למרות שלא ממש עשיתי משהו היום ואהובי כבר מזמן ישן, אני מעדיפה עוד שבוע כזה מלחזור מחר לעבודה, אבל אין לי ברירה. לא כל-כך רע לי שם. טוב לי. זה פשוט שכשאני לא שם, אני לא רוצה לחזור. אולי כי זה צידי, כי אני קרובה להכל, ומתאפשר לי לחיות את החיים שלי, לחוות את מערכת היחסים שלי, הכל כל-כך קרוב ועוד לא שם. אז עכשיו הכל נראה כמו מחסום כזה. שאני בחרתי לעצמי. ואחרי הכל, לא באמת בשביל הקהילה, אמנם אני כן אוהבת את הטבע ומבינה שחשוב לשמור עליו. אבל תכלס, זה נעשה בשביל הכסף. אני הרי לא באמת סוגרת את הברז בשטיפת כלים בזמן סיבון של כל כלי. למרות שזה חשוב. אבל אני כן סוגרת במקלחת. אני לא אשים את קרטון החלב בצד, למחזור של קרטונים... אני פשוט אזרוק אותו לפח... אני עושה מה שנוח לי. אני נוסעת באופניים במקום באוטובוס. משתמשת בצנצנות ריבה ריקות... מה זה אומר עלי? אני מעבירה תכנים בצביעות כלשהי. אני לא מרימה כל פיסת לכלוך שאני רואה. זה טירוף. אולי איפשהו הרמתי ידיים. ואני אומרת שזה לא התפקיד שלי. שאני החלק המחנך. והדוגמא... זה הכל בראש, אני להוטה והכל, אבל תכלס. לא בדיוק דוגמא. לא הייתי רוצה שאנשים יהיו כמוני. אבל הייתי רוצה להחליט איך הרבה מהם יהיו. והקשים, להשאיר לעצמי לפצח. אתגרים.

אם הייתי יודעת הכל הכל הכל בחיים, היקום, והכל, חלום שלי ושל הרבה... חשבתי על זה. כמה סבל אנחנו נדע. זה כולל לדעת את כל הדרכים להרוג, איך מרגיש כל כאב אפשרי, מהו שיא החולניות... אבל גם, איך מתגברים על זה. אם הופכים אדישים להכל, או אם זהו כאב נורא. אולי זה מתאזן עם ידיעת היופי הכי מדהים, השמחה הכי גדולה, התחושות הכי טובות, האהבה הכי חזקה...
מענין פשוט, מה קורה.





Freyja~
נכתב על ידי Freyja , 29/11/2008 21:18   בקטגוריות הרהורים ומחשבות, מחזרים, אהבה ויחסים, אופטימי, פסימי, ביקורת, שחרור קיטור, חוויות, בילויים, אמת ושקר  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Avatarכינוי:  Freyja

מין: נקבה

תמונה




1,690
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לFreyja אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Freyja ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)