יש רגעים נגמרות לי המילים

אוקקיי יש פה חלק שיודעים ויש שלא

היום ה20.3 חברה שלי ניפטרה מניבון שרירים ..

שהודיעו לנו על זה , זה היה היום הכי עצוב אפילו ה' בכה ירד גשם הכל היה אפור ולא אני לא חושבת שזה מקריות

כל השיכבה שלנו הייתה בשקט כל אחד היה בפינה שלו ובכה וחשב על סיוון .

כשהמורות הודיעו לנו את ההודעה עמדו להן דמעות בעיניים ובלי שהן יגידו מילה כבר הבנו מה קרה .

סיוון שלי , איך הכל קרה כ"כ מהר .

כולנו זוכרים אותך ואף פעם לא נישכח אותך היית מדהימה ואת עדיין מדהימה ..

אני זוכרת את היום שבאת לבקר אותנו בבית ספר זה היה כ"כ מוזר פחדתי להגיד לך שלום לא ידעתי איך לבוא אלייך

 אבל היסתכלתי עלייך מרחוק היית אדומה היית צריכה עזרה כדי ללכת .

אני ממש מצטערת על זה שלא אמרתי לך שלום אחרון אני קווה לפחות שהמיכתב של כולנו הגיע אלייך לשמיים

את המלאך השומר של כולנו , גם אלה שהיו חברים שלך וגם אלו שפחות ..

שומרת עלינו מלמעלה ומגנה .

אני ניזכרת בכל הרגעים היפים שהיו לנו ושואלת את עצמי למה את לא פה עכשיו למה ההיית צריכה ללכת ..

סיוון שלי ,

אני אוההבת אותך מאוד וחושבת עלייך כל הזמן ומתגעגעת אלייך כל שנייה

מקווה שטוב לך שם למעלה ..