קרני השמש השוקעת נראות מבעד לעננים

אני ממהרת ועולה לקומה השנייה,עומדת מול הדלת מנסה להסדיר את נשימתי

מהתרגשות? לחץ? אני כבר לא יודעת

3 דפיקות,הסימן המוכר

טל פותח את הדלת ומעביר בי מבט בוחן .עם חיוך וצחוק קצר מושך אותי אליו ומצמיד לי נשיקה על הלחי עם חיבוק חזק

"היי היי...בעדינות.."אני מוחה בצחוק מסדרת את בגדי שוב

"הייתי צריך לוודא שזה הריח שלך" הוא צוחק רואה עד כמה אני נראת שונה חיצונית "מה שלומך?"

"בסדר..." אני עוקבת מחוייכת אחרי מבטו הבוחן שלא מתרגל לשינויים" בייחוד עכשיו"

הוא נכנס למקלחת ואני ניגשת לסלון ממשיכה את הסרט שהוא התחיל

לאחר חצי שעה הוא יוצא אליי לבוש ומאורגן

"גררררר" יוצאת תגובה מהירה מפי בעודי בוחנת אותו

"שקט שקט..."הוא צוחק "קדימה בובה אנחנו באיחור"

ישר לרכב שלו.

כבר כמעט חושך בחוץ תוך כמה דקות אנחנו אצלך בבית

"בהצלחה" טל לוחש לי בעודי מרכיבה את משקפי השמש ויוצאת במהירות מהרכב עם תיק על כתפי

תוך דקה אני מול דלת הבית שלך שולפת מפתח מהחזייה

נכנסת בשקט ומורידה את משקפי השמש והנעליים הולכת במהירות ,מכירה כבר את הדרך.

ליבי פועם והריח שלך באוויר נכנס כמו רעל מתוק אל תוך ריאותיי

אוספת את כל הראיות להיותי כאן,כל המזכרות שלנו

במקומן אני מניחה חפצים זהים עם טביעות אצבעות אחרות

לאט לאט התיק מתרוקן

סיור מהיר למקרה שלא טעיתי ואז אני נתקלת בתמונה משותפת שלנו שהצבת ליד המיטה שלך.

לוקחת גם אותה כמו כל דבר שקשור אליי בחייך

חיוך עם דמעה וכאב שצורב נועלת את נעליי ובעודי נועלת בחזרה את הדלת מבחוץ

אני שומעת את הטלפון שלך מצלצל

הליכה מהירה ישר לכיוון הרכב של טל

עוד לא הספקתי לסגור את הדלת לאחר עלייתי וטל כבר התחיל לנסוע דואג שאף אחד לא יזכור שהיינו שם

מביט בי בזווית עינו בעודי מורידה את הפאה והבגדים העליונים ואף את עדשות המגע החומות

מכניסה הכל לתיק

טל מביט בי מחוייך ואני מחזיקה לו חיוך מאולץ זורקת את התיק למושב האחורי

"אתה צריך לשרוף אותו אחר כך" אני ממלמלת מצביעה אל מאחורי גבי על הראיות שאספתי במטרה להשמיד

טל מהנהן וממשיך לבחון אותי "מוכנה?" הוא שואל

"כן" אני עונה בקול רועד

"את יכולה" טל לוחץ את ידי מנסה לחזק "את צריכה לומר לו שזה נגמר..הבוס יכעס אם ידע שאת לא ניתקת את הקשר עם-" החל טל
"אני יודעת טל " אני קוטעת אותו באנחה נזכרת ביום המקולל שבו הקשר האסור שלי ושלך נחשף בפני הבוס שלי

יוצאת מהרכב ,לובשת תוך כדי מעיל ופוסעת לכיוון הפאב הכי יוקרתי באזור

צעדי העקבים נשמעים למרחוק והרוח מכה על הפיסות החשופות של גופי העטוף בשמלה שחורה קצרה וחשופה ומעליו מעיל יוקרתי ארוך

לרגע שוקלת אם להקשיב לקול הלא שקול שבתוכי ולברוח .בסוף אחרי מאבק פנמי אני מוצאת את עצמי בפנים

מסלול ישר עד לבר.מתיישבת.

עוברות כמה דקות. משהו מתיישב לידי ופונה אליי.לא טורחת אפילו להביט בו

שותה את הטקילה והולכת לשירותים

עומדת מול המראה ומנסה לחשוב מה אני אגיד לך כשתבוא.השירותים ריקים ואני מנסה להסדיר את נשימותיי

הודעת sms קטעה את מחשבותיי.טל עדכן אותי שאתה נכנסת כבר לפאב

החלטתי לברוח.אולי אם לא אמשוך יותר מידי תשומת לב יש סיכוי להצלחה ולא תשים לב שאני פה

הספקת להופיע לפני שהחלטתי מה לומר לך ואני לא מוכנה אפילו 

פותחת את דלת השירותים ומגלה אותך עומד בפתח,לא מופתע לראות אותי שם

אתה נכנס וסוגר אחרינו את הדלת ואף נועל אותה.השקט משתלט על הרעש מבחוץ.

"חיפשתי אותך" אתה מחייך

"בדיוק באתי להתקשר אליך עכשיו" אני משקרת

"מתי הגעת לפה?" אתה שואל בעודך בוחן אותי

"לא מזמן...מתי אתה?"

 "גם.ראיתי אותך מקודם"

"למה נעלת?" שאלתי ,מנסה להרוויח זמן

"לא רוצה שיפריעו"

"יפריעו למה?...."

אתה מתקרב אליי ומצמיד אותי לקיר. ממש מוחץ.

"אני מת לזיין אותך מאז שנכנסת" אתה לוחש לי אל תוך האוזן

מישהו מנסה לפתוח את הדלת

"נלך לדירה שלך?" אני מציעה מביטה בידית שזזה

הנשיקה שלך מבהירה שפה אתה רוצה

אני מרשה לעצמי להריח אותך,לשאוף,לקחת עמוק לבפנים .רק קצת,לפעם האחרונה

אתה מחזיק את פניי ומעמיק את הנשיקה.לשונך כמו חוקרת אותי אני מנסה להתרגל לתובענות שלך ,ללשונך המשתוללת בתוך פי ידייך עוברות לאורך גופי.גולשות לכל מקום מרגישות אותי מבעד לבגדים

מוריד ממני את השמלה הקצרה ומסתכל עלי חשופה לפנייך.כבר התרגלת שאני לא נוהגת לשים בגדים תחתונים עם שמלות

חופן את שדיי בשתי ידיים ולש אותם בעדינות.פטמותיי עונות לך ומזדקרות אל כף ידיך בעודך מפסק את רגליי פיסוק רחב עם הברך שלך

אני מנסה לשלוח ידיים.להרגיש אותך אבל אתה הודף אותן ומחזיק את שניהן ביד אחת מעל לראשי לא נותן לי להשתחרר

שפתיך החמות מטיילות על צווארי מנשקות ,מוצצות חזק ומשאירות סימנים

ידך השנייה חופנת את ישבני אוחזת חזק.גורמת לרטיבות בין רגליי

אני מנסה להשתחרר אבל אתה אוחז בי חזק וההתנגדות שלי גורמת לך להכניס את ידך אל בין רגליי

"אל תזוזי" אתה מצווה ואני לא מקשיבה.מורידה את ידי,רוצה לקחת חלק פעיל,מושיטה ידיים לכיוון המכנס שלך ופותחת אותו.

אתה אוחז בפניי ומקרב אותן אל פניך

"תקשיבי טוב.אם אני אומר לך לא לזוז את לא זזה! זה ברור?"

עיניי השואלות עונות לך.אני לא מבינה מה נכנס בך  אבל זה רק גירה אותי יותר.רציתי להוריד ממך את החולצה.לחשוף את גופך השרירי

אתה מצמיד אותי לקיר עם כל כובד משקלך מוחץ את שדיי,אוחז באגני

"לא קיבלתי תשובה! ברור או לא?"

"לא!" אני מתריסה

שולחת אליך מבט עיקש

ללא מילים אתה מרים אותי.ראש למטה רגליים באוויר.

אני אוחזת ברגליך מפחדת ליפול לא מוציאה מילה.לא רוצה שתדע

אתה מפסק את רגליי רואה את הרטיבות זולגת ממני.נושף אל בין רגליי גורם לי לרעוד,מעביר אצבע לאט ובעדינות בסיבובים נוגע לא נוגע בדגדגן הנפוח .עובר אל פתח הכוס החם שלי מסביב .לא מכניס את האצבע

אני מתפתלת מנסה לסגור את רגליי

אתה מכניס אצבע עד הסוף.מכניס מוציא,חוקר

כל מחזור הדם שלי משתגע,אני נאנחת בשקט

2 אצבעות

ואז ללא כל התראה ביס בשפתיים החיצוניות

"פאק!" אני זועקת

"מה?" אני שומעת אותך שואל כולך שליו

"כלום."אני מסננת

3 אצבעות

נעות לאט חודרות ויוצאות לאט לאט,מטריפות אותי

"יותר מהר.."אני מתחננת

"מה?"אתה שואל שוב "יש לך תשובה?"

"יותר מהר" אני חוזרת

"תשובה לא נכונה" אתה פוסק,אוחז במותניי ומתחיל למצוץ את כל הרטיבות הזולגת ממני מתמקד בדגדגן,יוצר עליו וואקום מוצץ בלי הפסקה מכניס את כולו לפיך

כבר לא יכולה לאחוז בכלום,מרפה מרגישה את הרעידות הנבנות בתוכי .הנשימה שלי משתוללת

אתה מפסיק

"יש תשובה?" אתה שואל בקול ענייני

"אה?..." אני ממלמלת

"יש תשובה?" אתה חוזר בעודך משכיב אותי על השיש הקר והארוך מתפשט בעודך מביט בי מנסה לא לחייך

"לך תזדיין!" אני יורה

אתה ניגש אל הברז ומשפריץ מים קרים על גופי הבוער אני צועקת בהפתעה החום והקור מתערבבים

"למי אמרת ללכת להזדיין?" אתה שואל בשקט מוריד אותי כולי נוטפת מים ומעמיד אותי על הרצפה

מסובב אותי אל המראה מכופף בעדינות לכיוון השיש גורם לי לעמוד עם התחת לכיוונך

מפסק את רגליי ומעביר לשון בחלק האחורי של הברך מלקק ומוצץ תוך כדי עלייה לכיוון מעלה

תופס את רגליי ומונע ממני תזוזה.מגיע לתחת,נושך בעדינות ,מעביר לשון וממשיך אל הגב

אני נעמדת לאט לאט ומרגישה אותך נצמד אליי מאחור זיקפתך מורגשת היטב

אתה מסיט את שערי הארוך והחלק,נוגס בכתפי נגיסות קטנות שישאירו סימן

אני מנסה לשלוח ידיי אל הבליטה המורגשת קצת מעל ישבני ומסתובבת אליך.משתוקקת להגיע אל הזין שלך

נצמדת אליך ומדביקה לך נשיקה לפני שאתה מספיק להגיב .יודעת בדיוק איך לגרום לך להתמסר אליי

יורדת לצווארך מעבירה לשון בקו הלסת ומוצצת קלות ממשיכה ללקק באזור אמצע הצוואר,נושפת קלות על האזור הרטוב וממשיכה בדרכי למטה .מוציאה ממך אנחות קלות,בלתי רצוניות ,כמעט ולא נשמעות

החזה שלך מול פניי.פשוט מושלם

מעבירה עליו את ידיי ורוכנת אל פיטמתך ,ומלקקת אותך ומוצצת קלות.

ידיך מקיפות אותי ואני ממשיכה לרדת צמודה אליך.גופי מחליק על גופך זיקפתך בין שדיי,ליד צווארי..

אני יורדת על בירכיי ומעבירה ציפורניים ארוכות בעדינות לאורך פנים ירכיך ובשיפולי בטנך

נשימתי החמה על הזין הזקור שלך.חופנת את הביצים שלך בעדינות ומכניסה אותם לאט לפי מלקקת ומרטיבה.

מעבירה את ידי לאורך הזין  חשה איך הוא גדל חשה את הביצים מתקשות בתוך פי

עוברת לזין ושולחת קצה לשון אל הכיפה.מלקקת,מעבירה לשון לאורכו ועוטפת אותו לאט לאט בשפתיי

מכניסה את כולו עד הסוף,מוצצת

אתה תופס את שיערי וקובע את הקצב,פי נשאר צמוד בוואקום שמטריף אותך

לא נותן לי לזוז.אני ממשיכה למצוץ ומרגישה את הרעידות שלך

משפריץ אל תוך גרוני ואני מתענגת על הטעם הנפלא שלך בולעת הכל ומנקה כל סנטימטר

לא מפסיקה למצוץ בשיא העדינות...מתקשה להתנתק ממנו ויודעת שעוד מעט יגיע צחוק קל ממך.כן..זה מדגדג אותך.

אתה מנתק אותי בחיוך ומושיב אותי על השיש ומנשק נשיקה עדינה

נצמד אליי בעוד רגליי המפוסקות עוטפות אותך יורד לכיוון שדיי וחופן אחד מהם ומלקק תחתיו בחיבור..

מוצץ ומטריף אותי.ידי נשלחות אל בין רגליי ואני מענגת את עצמי

אתה מסתכל נהנה מהמראה ולומד את הבעותיי.

מצרף אל אצבעותיי,את לשונך מחדיר אותה לתוכי הכי עמוק שאתה יכול

מסיר את ידי בעדינות ואצבעותיך הארוכות עושות בי שמות

"תזיין אותי כבר... לעזאזל....אני לא...יכולה יותר!" אני מסננת לעברך בקושי,מתנשמת בין מילה למילה

אתה מתקרב אליי ואני מכווצת את שרירי הכוס שלי כמה שאני יכולה

מרגישה את הזין שלך בפתח ,לא נכנס.

אני מנסה להתקדם לעברך אבל אתה בשלך.לאט לאט...

מרגיש את הפתח הצר עוטף את הזין שלך עד שאתה מכניס את כולו

"אין כמו להיות בבית" אתה נאנח,מוציא ממני חיוך

נכנס ויוצא לאיטך

מרים אותי אליך ואני מרגישה אותך ממלא את כולי

אתה מביט אל תוך עיניי ומשכיב אותי על המעיל השרוע על הרצפה

מרים את רגליי מעל לכתפיך וחודר אלי באבחה חדה.חזק ועמוק

מזיין אותי בחוזקה כל חדירה מורגשת היטב.כל התנגשות של גופינו עם כל חדירה האנחות מתגברות

אתה מוריד את רגליי ועולה מעליי מנשק כשאתה עוד בתוכי...זע לאט

הופך אותי בלי לצאת ממני

 ואני נעמדת על ארבע כשאתה מאחורי מגביר את הקצב,מזיין אותי במהירות

האנחות שלך מחרמנות אותי כל כך .אני על סף גמירה,כל גופי רועד

אתה חופן שד ביד אחת ומצמיד אותי אליך.אני מרגישה את גופי רועד וגומרת בצעקה כמעט וקורסת.

אתה גומר קצת אחרי תומך בי בעודך ממלא אותי בנוזליך .מצמיד אותי אליך ומחבק

השקט שוב משתלט המחשבות חוזרות

אתה מלביש אותי בין נשיקה לנשיקה

אני שוקעת שוב למחשבות בעודך מתלבש

רואה אותך שולף סיגריה ומציע לצאת לשתות משהו

אני מסכימה ואומרת לך לצאת ושאני כבר אבוא.אתה יוצא

אני מתגנבת דרך היציאה האחורית ומתקשרת לטל וקובעת איתו מיקום חדש

לאחר כמה דקות אני עם טל ברכב ומורה לו לחזור הביתה.

שנינו שותקים

לפני שטל עצר בכניסה לבית שלי ראיתי את האופנוע שלך עומד בכניסה.המשכנו לנסוע

"העיקר שסיימת עם זה" לחש טל

"כן...אני יודעת" אני ממלמלת

" עכשיו צריך לדווח לבוס שאת כבר לא בקשר עם החשוד ולמסור לו דין וחשבון" הוא מזכיר לי

"כן ..מחר אני אתקשר אליו" אני יודעת שאני צריכה להבטיח לבוס שלי שאני לא אחזור שוב אותה טעות של להתחיל קשר עם חשוד שאני מנהלת חקירה נגדו

עצרנו בקרן הרחוב מביטים בך עוזב על האופנוע

תוך כמה דקות משאית מופיעה ו2 בחורים פורקים ממנה אופנוע חדיש ומניחים אותו בכניסה לביתי.

אחרי שהם הלכו ושוב היה שקט בשכונה התקדמנו לעבר הבית .אני יורדת לבדוק את האופנוע

על המושב שעוד היה עטף בניילון הייתה מונחת מעטפה עם שמי כתוב עליה

פתחתי אותה בידיים רועדות קוראת את האותיות המוכרות

"כן...אני יודע. תמיד ידעתי שאת חוקרת ולא אכפת לי שעכשיו אני נכנס לכלא

גם אם זה בגלל שאת דאגת להכניס אותי לשם
העיקר שאת יודעת כמה אני אוהב אותך

תמיד דאגתי לשמור עליך

והנה אני עומד בהבטחתי

תשמרי על עצמך מלאכית שלי

אולי נשוב וניפגש"

דמותך עלתה בזיכרוני כשהבטחת לי אופנוע אחרי שהתלהבתי משלך

הדמעות שטפו והמתכת הקרה של המפתחות החזירה אותי למציאות.היה גם את המפתח של הדירה שלך ועליה מדבקה

"את יודעת לאן לחזור" כתבת לי שם מזמין אותי בחזרה אל חייך

זרקתי את המפתח לשיחים וחזרתי אל הרכב

"בוא" הזמנתי את טל "חונכים את האופנוע!" טל ציית בלי שאלות

דהרנו אל תוך הלילה.רק הרוח שייבשה את דמעותיי הזכירה לי שלעולם לא אשכח אותך