מרחב מוגן

המסע התחיל, קחי נשימה ארוכה, תירגעי.

את לבד עכשיו, רק את והחושך.

רגלייך יקחו אותך לאן שצריך, המסע כבר התחיל ואת......את כבר לא ילדה

הביטי לאחור, אל ילדותך

התבונני בה היטב וחפשי את האושר שהיה בה

האושר שלא תראי יותר לעולם.

התמימות שנעלמה אם השנים ולעולם כבר לא תיהיה

הצחוק השמח וחסר הדאגות שכבר מזמן לא שם

הכל נעלם........כלא היה

התבונני בחברייך, האם הם אותם חברים כפי שהיו לך בעבר.

חלקם השתנו, חלקם כבר אינם חברייך, וחלקם חברים שרכשת לא מזמן.

הכל משתנה, גופך ,נפשך ונישמתך.

עייניך נעצמות מחפשות מנוחה, ואת.........את כבר לא ילדה

חיוך קטן תמים ואחרון שלעולם לא יחזור

עיינים כחולות גדולות ותמימות שלאט לאט נהפחות לעיינים חסרות חיים

כלום כבר לא יחזור יותר

עד שנתי הנצחית................

היי:]

פתחתי בלוג כתיבה [אפשר להגיד]

פתחתי אותו בעיקר כדי לממש את כישרון הכתיבה שיש לי.

פתחתי אותו כי הדרך שלי להוציא את כל הרגשות והתחושות זה דרך הכתיבה

אני אוהבת לכתוב , ואני רוצה לראות גם אם אנשים אוהבים את מה שאני כותבת:]

אוליי מחר אני יכתוב משהו:]

ביי