take me away \ Freaky Friday
Get up. Get out.
Move on, move on. There's no doubt.
I'm all wrong. You're right.
It's all the same with you.
I'm too thin, too fat.
You ask why, so
why, so why, so why, so why?
On and on and on and on.
On and on and on and on.
Don't wanna grow up.
I wanna get out.
Hey, take me away.
I wanna shout out.
Take me away, away, away, away.
Away...
Round and round, here we go again.
Same old start, same old end.
Turn my head, I turn back again.
Same old stuff never ends.
Do this, do that. Can't deal, can't deal with that.
I tune in, tune out. I've heard it all before.
Hello, goodbye. Never asking me why.
Goodbye, goodbye, goodbye.
On and on and on and on.
On and on and on and on.
Don't wanna grow up.
I wanna get out.
Hey, take me away.
I wanna shout out.
Take me away, away, away, away.
Away...
[Guitar solo]
Don't wanna grow up.
I wanna get out.
Hey, take me away.
I wanna shout out.
Take me away, away, away, away.
Away...
Don't wanna grow up.
I wanna get out.
Hey, take me away.
I wanna shout out.
Take me away, away, away, away.
Away...
Round and round, here we go again.
Same old story, the same old end.
Turn my head, I turn back again.
Same old stuff never ends.
כן, אני מודעת לזה שהשיר הזה הוא מתוך סרט של דיסני.
כן, אני מודעת לזה שפאקינג לינדסי לוהן לוקחת בו חלק.
כן, אני מודעת לזה שלא הושקעו בו יותר מדי רגש או מחשבה.
אבל זין.
יש שם כמה חלקים שמתארים אותי ודברים שני מתחבטת בהם ביומיום.
אז מה מסיקים מזה? כנראה שאני שטוחה כמו סרט של דיסני. יופידיהו.
לפחות אני מתעודדת בעובדה שהיה ניסיון שהשיר הזה יהיה רוק
אני זוכרת שהייתי בכתה ה' או אולי ד' כשהוא יצא, והוא היה להיט אצלינו בשכבה וכל הבנות ה"מקובלות" ראו אותו מיליון פעם וכל אחת אמרה כמה היא אוהבת אותו והייתה לנו שכבת מעריצים לסרט הזה. כי איזה אחת מקובלת נורא אהבה אותו><
אז גם אני ראיתי אותו. אבל באמת שאני לא חושבת שהוא כל כך נורא יחסית. [יחסית]
כשאני חושבת על זה עכשיו, ייתכן מאוד שזה מה שהיה לי הכי קרוב לרוק. כבר אז אהבתי את זהD:
סתם, באמת אהבתי את השיר הזה פעם. לא ידעתי בכלל אנגלית אבל אהבתי אותו נורא ואת הסטייל של הילדה הזו. מגניב. לא חשבתי שאני אהיה קצת דומה לה כשאגדל. ואני חושבת שאולי יש בי משהו כמוה. הסיבוך עם העולם, בין היתר.
בכל מקרה, זה נורא נוסטלגי בשבילי. ומעבר לזה אני באמת מאמינה בכמה מהדברים שנאמרים [ששרים אותם] שם.
זה קישור? -בדיקה
http://www.youtube.com/watch?v=5le9W4-DOmQ - ממומלץ, תבינו על מה דיברתי ובתכלס זה לא כזה מאמץ..P;
היה לי טיול שנתי לא מזמן.
רציתי להעלות תמונות, אבל כמובן שאני לא יכולה- אני אנונימית. חרא.
יש לי תכונה שאני נורא שונאת בעצמי, וזו הביישנות. ראיתי בכמה בלוגים בנות שאמרו את זה וזה נורא עזר לי לנסח לעצמי את זה בראש.
הביישנות הזאת. חוסר הביטחון.
העובדה שאני לא אגש לחברה של חברה שפעם פיטפנו ואגיד לה שלום, כי אני מתביישת. כי אני חסרת ביטחון.
העובדה שתמיד כמה חברות ביחד מכירים אנשים, בהתחלה מגניב כזה ואז אני הורסת את זה כשאני מנתקת קשר. מחוסר ביטחון וביישנות.
ואנשים רואים את זה כסנוביות, או חנוניות או וואט אבר.
ואני שונאת את התכונה הזאת.
כי זו גם הסיבה שאני לא נותנת להעצמי להפתח אל מול אנשים.
וזה הורס לי הכל, הכל.
הסיבה שאין לי חברים אמיתיים, כמה קשה להודות בזה.
הסיבה שאני אף פעם לא אני.
לא בחברה.
אני אור רגילה. או שלא מיישרת מבט, לא אומרת או לובשת או נראת כמו שהיא הייתה רוצה. לא מתנהגת כמו אור שהפנים.
אני שונאת את זה.
שונאת את זה.
שזו, אגב הסיבה העיקרית שאני בטוחה שבגללה לעולם אני לא אוכל ליצור מערכת יחסים אמיתית עם מישהו. בן.
או שלעולם אני לא אוכל להגשים את החלומות שלי [במה . משחק ושירה, לכבוש את ארה"ב, כמה פתטי שזה נשמע . ]
אני לא מוכנה להודות בחלומות שלי בציבור, מרב חוסר הביטחון בעצמי והידיעה המוחלטת שהם לא יתגשמו, אז חבל לעשות מעצמי צחוק.
אני לא מוכנה להפתח.
תמיד אמא אמרה לי שאני יודעת להסתיר את הרגשות שלי טובטוב. שהיא אף פעם לא יודעת מה אני באמת מרגישה.
זה הכי נורא.
נורא לבכות, אבל יותר נורא לעצור את הבכי.
נורא שאין מי שיהיה לצדי, אבל יותר נורא לרצות את זה.
נורא לא להגשים את החלום שלי, אבל יותר נורא לחלום אותו.
נורא להיות כל כך חסומה, אבל יותר נורא לא לרצות בזה.
נורא להיות אני, אבל יותר נורא להיות לא אני.
להיות "אני" פשוטה, טיפשה, רדודה, רגילה.
אני לא רוצה להיות כל כך כישרונית בלשים על עצמי מסכה של מישהי אחרת. לא להתחפש, לא ככה. לא כל הזמן, בחיים שלי.
אני רוצה שיהיה מישהו לידי שאני אהיה איתו אמיתית לגמרי. שאני אוכל לבכות איתו, ולצחוק איתו ולהיות איתו אני. עם כל החבילה.והוא יאהב אותי ככה.
זה היה פוסט פריקה, ואני מניחה שהוא לא מעניין אף אחד ושאף אחד לא יגיב עליו, כרגיל. תודה באמת.
אור .
נ.ב.
כן,
אני יושבת ב11 בלילה ביום שישי בבית.
ואני אוהבת את זה.
אני לא אוהבת לצאת.
אני אוהבת להיות בבית שלי.
זין מה כולם עושים.
זה מה שאני עושה.