כתבתי עכשיו פוסט פריקה ענקי על כל ההתנהלות הדתית של המשפחה שלי שאני כ"כ כועסת עליה.

ואני לא בן אדן אנטי-דתי. ממש לא.

הבעיה שלי היא עם קיצוניות, היא אף פעם לא טובה, לאף צד.

אם למישהו יש רצון לקרוא את הפוסט הזה שמסביר על המשפחה - וקשה לי להאמין שיש מישהו כזה, אבל זה יהיה נחמד - הוא מוזמן לבקש.

בכל מקרה היה נורא נחמד, בניגוד מוחלט למה שציפיתי. כמו כל נופש משפחתי..

קניתי תיק כטן כזה ליד שהוא בעצם ארנק כזה, זה בלבן בסגנון סבתא ואני מאוהבת בזה*-*

וטבעת מדיווה, שנשברה לי אחרי פעם אחת שענדתי אותה, אז הסניף יזמין לי כזאת מסניף אחר, כי פה נגמר, ואז יודיעו לי כשיהיה מוכן לבוא לקחתD:

אני צריכה ג'ינס קצר.

זה מין פריט חובה כזה שמשום מה אין לי ממש.

כאילו יש לי אבל מזעזע. קניתי אותו כי הייתי חייבת אבל במידה גדולה מדי, ואז כשהתופרת של החנות הצירה לי אותו הוא קיבל צורה מזעזעת.

אני נורא רוצה אחד כזה שקרוע למטה, כאילו שזה לא תפור. ובמחיר סביר, אחרי הכל אני לא עובדת..

הסבתות זה ההכנסות היחידות שלי, אבל אני מנקה את החדר של ההורים שלי ואת האוטו:]

אני צריכה עבודה. אם אני לא אמצא כבר אחת בקרוב, כנראה שאני אמכור את גופי לניסויים מדעיים. אחרי הכל - אני צריכה בגדים, וללכת להופעה של קולדפליי.

ומצלמה. אין לי מצלמה. זה פתטי, ואני חייבת אחת. בתור חובבת צילום.

ט' באב וזה, ומחר לחברה שלי יש יומולדת, והיא הולכת עם כולם לים. אמא שלי נגד לגמרי. אמרתי שאני לא אכנס לים, ואני באמת לא אעשה את זה. אבל אני ארגיש עם עצמי רע.

זאת דילמה, כי זו חברה טובה שלי.

מצטערת שזה לא פוסט חשוב.

אור.