מצב רוח מחורבן.
ולא, לא בגללי.
אני שונאת אתכם, ואותי.
אני רוצה להתפרק.
בא לי לתת מכות, לקלל, לצעוק, לצרוח.
לבכות, לצחוק להכאיב.
להרגיש את החיים שלי מתפוררים.
לבכות איתכם.
לדעת את הכאב הגדול שלי.
מה גורם לזה?
הגשם יורד, ולך זה לא אכפת.
את יושבת ליד אותו עץ,
שהתחלת את חייך.
מסתכלת על הטיפות שנופלות על הקרקע.
את בוכה, ומותר לך.
השמיים בוכים איתך.
קולות המלאכים יהדהדו בראש אינספור פעמים.
תתפרקי, באיזו דרך שאת רוצה.
תבכי, מותר לך.
את חזקה, אבל יש לך רגשות.
קדימה, כל הכבוד ילדה.
את מצליחה.
כואב לך?
עכשיו הביטי השמים בוכים איתך.
תצעקי, שחררי הכל.
יופי. עכשיו תשמעי את הרעמים.
השמים צועקים איתך.
הטבע אוהב אותך.
מכבדים אותך.
תפרקי ילדה.
אל תכאבי יותר, חייכי.
בקרוב, את תאהבי את זה.
תבכי.
http://www.youtube.com/watch?v=qZXi4aUog9U
