אין יותר סודות.

איך אפשר להסביר למישהו איך אתה מרגיש?

אף אחד לא יכול להבין..

את הכאב הזה,

שפשוט מרגיש כאילו ירו בך.

שהכל נראה שחור.

אתה מתחיל להתחרפן,

לאבד שליטה,

על כל מה שקשור לחיים שלך.

יש בך רצון עז לוותר על הכל.

במיוחד על החיים שלך.

כי כבר איבדת את החשק להילחם,

בכאב.

או לקום מהמיטה,

ולצפות לעוד יום מלא סבל.

אין לך מושג איך זה קרה,

אבל זה שובר אותך.

המציאות העגומה הזאת,

איכשהו הכל נדפק.

בעיקר אתה.

לא טוב לך.

לא בא לך לסבול,

או לגרום סבל לקרובים שלך.

הרי מה עוד יש לך בעולם חוץ מהם?!

אי אפשר לעצור את הדמעות,

ואת הדיכאון הזה.

לא בא לך להתמודד יותר עם החיים האלה,

שאתה בורח מהמציאות,

מהאמת.

אתה מחזיק את החזה,

ומרגיש את הכאב,

את החור שנוצר לך בחזה.

הכאב הנפשי מרגיש כ"כ חזק,

שזה הפך להיות כאב פיזי.

כואב לך לחיות,

וכואב לך לוותר.

קשה להחליט,

כשהמצב נהיה כ"כ גרוע.

אין לך תקווה שזה יסתדר,

אין לך כוח לחכות, ולצפות.

הדמעות זולגות על פניך,

הרוח מלטפת את גופך,

והכאב, הורג אותך.

תחזיק מעמד,

מהחיים האלה.

מההרס היומיומי הזה.

גופך חבול,

ונפשך פצועה.

ורק שאלה אחת מהדהדת בראשך..

למה?

http://www.youtube.com/watch?v=ohOtDA3dTAA