לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

•°«כותבת מהלב»°•


"ואת שוב רואה שזה לא פשוט להקשיב למחשבות שלך"...

כינוי: 

בת: 30

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2014    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2014


במשך יומיים ניסיתי לחשוב מה אומר לי התאריך ה-14.9 ללא הצלחה.


ידעתי שהתאריך הזה אומר משהו, אבל לא נזכרתי עד לפני כמה שעות...


ה-14.9.2004. וואו, עברו 10 שנים.


10 שנים מאז שהחיים שלי השתנו ב-180 מעלות.


עוז. לפני יומיים היה התאריך שסימן את הפעם הראשונה שראיתי אותו, בדיוק לפני 10 שנים.


הייתי אז ילדה בת 12 וחצי. היום אני אישה בת 22.


מסתכלת אחורה וחושבת כמה הייתי רוצה לחוות את התקופה הזאת שוב, עם הניסיון של היום.


אבל אתם יודעים מה? קרוב לוודאי שהבלוג הזה לא היה קיים אם הייתי פועלת לפי הניסיון שיש לי עכשיו.


לפעמים אני חושבת שהייתי רוצה למחוק את כל התקופה הזאת, להעמיד פנים כאילו היא לא הייתה קיימת בכלל.


כאילו הוא לא היה קיים בכלל, כאילו בכלל לא הייתי מאוהבת בו בצורה עיוורת לחלוטין.


אבל אז אני נזכרת שה"תקופה" הזאת נמשכה כמעט 5 שנים מהחיים שלי, ואני יודעת שאי אפשר למחוק 5 שנים.


למדתי המון בתקופה הזאת, ועם כמה שאני מתחרטת על הכל לפעמים, לא הייתי משנה כלום.


הפכתי לבן אדם חזק יותר, התבגרתי, למדתי שהחיים ממשיכים הלאה, שהכל עובר.


למדתי שאני יכולה להיות עצמאית, שאני לא צריכה אף אחד כדי להיות שמחה ומאושרת, כדי שיהיה לי טוב.


למדתי לעמוד על שלי, לא לוותר לעצמי. למדתי לעשות מה שעושה לי טוב.


למדתי ללכת על תחושות הבטן שלי, למדתי שלפעמים צריך להקשיב גם לראש.


למדתי שזה היה מאוד יפה לפעמים, האהבה הזאת, זה היה כיף - הפרפרים בבטן, ההתרגשות... אבל זה לא היה אמיתי.


חייתי באשליות שאי פעם יהיה בינינו משהו וזה היה טיפשי מצידי. יכול להיות שזה היה מסתיים יותר מהר והייתי בוכה קצת פחות.


אבל אם יש משהו שהתחלתי להסכים איתו בשנים האחרונות, זה שאין דבר כזה טעויות.


כל מה שאנחנו עוברים בחיים גורם לנו לצבור ניסיון, מלמד אותנו דברים חדשים. אז אני לא מתחרטת על מה שהיה, אני מקבלת את זה.


 


עכשיו אני מחפשת אהבה אמיתית, אהבה טובה, אהבה ששווה את זה. איך אומרים את זה? גבר שיהרוס לי את האודם, לא את המסקרה.


לפעמים זה נדמה כאילו זה בחיים לא יגיע, כאילו שעם האהבה שלי אליו הגעתי למכסה של כמה אני יכולה לאהוב.


אני יודעת שזה נשמע שטותי, אבל העובדה היא שלא הייתי מאוהבת באף אחד כבר הרבה יותר מדי זמן.


אני רוצה קשר רציני עם מישהו. אני רוצה לאהוב מישהו עם כל הלב ולקבל את אותה האהבה בחזרה.


מישהו שיהיה החבר הכי טוב שלי. שיצחיק אותי. שיקבל אותי כמו שאני. שיהיה כן ונאמן. שלא ישקר. שלא ישחק משחקים.


מישהו שתמיד יהיה כאן בשבילי, לצידי. מישהו שיכיר אותי הכי טוב בעולם. מישהו שאני אוכל לסמוך עליו.

מישהו שיכבד אותי, שיתייחס אליי כמו שצריך. שיפנק אותי. מישהו שאני אוכל לדבר איתו ולשתוק איתו.


 


לפני 10 שנים הייתי ילדה שאהבה ילד, שלא ידע איך להיות ולהתנהג כמו גבר.


כנראה שכל החיים שלי אני אנסה להבין למה הוא התנהג ככה, למה הוא שיחק ככה, למה הוא לא היה כן ואמיתי איתי.


למה הוא משך את זה כל כך הרבה שנים... למה גם כשהוא כבר עשה את המעשה הנכון והתרחק, הוא תמיד חזר בסוף.


אז היום, 10 שנים אחרי, בתאריך הקריטי הזה שמסמן תקופה שאני לא אשכח בחיים, אני בוחרת לאהוב גבר.


היום אני אישה שתבחר לאהוב גבר שלא משחק משחקים. היום אני אישה שלא תאהב מישהו שלא אוהב אותה בחזרה.


תודה לך, עוז, על שלימדת אותי שאין טעם שלאהוב מישהו שלא מחזיר לך אהבה.


תודה לך על הבנאדם שאני היום - לא הייתי מי שאני בלעדיך. 

נכתב על ידי , 16/9/2014 02:49  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל•°«נולדה לאהבה»°• אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על •°«נולדה לאהבה»°• ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)