אין לי מושג איזה מבחנים יש שבוע הבא, אבל נראלי מחר עומד להיות אחד.

שבוע שעבר [כאילו, זה שהולך להיות היום] היה אחד המתישים בחיים שלי, אמנם "רק" שני מבחנים
אבל הם היו בנושאים שאני לא ממש מבינה בהם [כימיה וביולוגיה, יאכס] וגם עבודה ענקית באנגלית
עם המורה הזאת, אני ממש לא אוהבת אותה. בתור בנאדם היא אחלה, באמת. אבל כמורה? זה פשוט סיוט

אני די טובה באנגלית ואין לי שום בעיה עם החומר, אבל דמיט היא מבלבלת כ"כ, נותנים לנו חוברת [מצולמת] שאסור לנו לכתוב עליה

אחרי זה אומרים לנו שצריך להגיש אותה אבל לא, על דף מודפס או משהו כזה. טוב עזבו קיצר מבלבל משו.

אז הגשתי הכל מודפס כבר, בלי החוברת, נראה איזה ציון אני אקבל כבר.

עבדתי על הקקוש הזה יומיים וחצי (כמעט) NON STOP,  בגלל זה לא היה לי זמן להתכונן למבחן בבילוגיה, אז הציון בו יהיה ממש חרא

כנ"ל לגבי המבחן בכימיה שהמורה הסתומה הזאת תקעה שם מלא חומר שלא למדנו.

טוב בכ"מ, כל מה שהבצפר רוצה שנחשוב עליו זה ציונים, ציונים ו.. ציונים!

אני לא מבינה מה הקטע בהלעמיס עלינו כל כך הרבה שלא יהיה לנו זמן לעשות דברים אחרים חוץ מללמוד.

ואני לא אחת שלומדת הרבה.. או בכלל. כן, כזאת אני, חנונית כושלת D:

ניסיתי ללמוד כמה פעמים בחיים שלי, לא עבד כל כך טוב. אבל עם ההדרדרות הזאת של הציונים שלי כדאי מאוד שאני אשנה גישה ואתחיל לחרוש.

עכשיו אני קצת יותר רגועה, אחרי הסופ"ש הנורא חביב הזה, שבו רק נחתי, כי זה בדיוק מה שהייתי צריכה.

~אגב כזה~

בעקבות הפוסט הזה, הגעתי למסקנה שאני לא יוצאת לגדנ"ע, ומשתדלת להתאבד לפני הגיוס לצבא (או לפחות להשיג פטור או משהו).

פעם תמיד מה שפחיד אותי בנוגע לצבא וכל זה, היה החוסר כושר המטורף שלי. מה שמזכיר לי שיש מחר ספורט. שיט.

אין דבר שאני שונאת יותר מספורט, שזה פשוט לרוץ ולעשות תרגילים עד שכל השרירים כואבים, ועוד לי זה קורה מהר,

אחרי השיעור ספורט האחרון שהשתתפתי בו [שהיה די מזמןXD] נתפסו לי השרירים לכמעט חמישה ימים.

ועוד זה לא  החסרון היחיד, הקטע היותר רע זה לאכזב את הקבוצה, כי מה לעשות שאני גרועה בכל מה שקשור בספורט.

לי לא אכפת מהניצחון, אבל לאחרים בקבוצה כן, אז..בעייתי קצת שמגיע תורי לרוץ ואני הורסת לכולם. \:

טוב במקום לפרוק ולגרום לי להרגיש יותר טוב הפוסט הזה רק הזכיר כמה שלא באלי שהסופ"ש הזה יגמר, וכמה שרק באלי שהחיים יהיו קלים יותר, בלי אתגרים ובלי כלום ><...

אז אני אנסה לסיים את הפוסט בגישה טיפה אופטימית ש.. עוד מעט חנוכה. סוףסוף.

ונראלי שסוףסוף אני מתרגלת למשקפיים האלה, למרות שזה רק ללוח די מעצבנת אותי העובדה שאני צריכה איזשהו כלי עזר למשהו שהרבה אנשים יכולים להסתדר טוב בלעדיו, זה כמו סוגשל נכות. [למרות שלפעמים זה לא כזה נורא, יש אנשים שיותר יפה להם עם משקפיים, וששמים כאלה גם אם הם לא ממש צריכים... למרות שבמקרה שלי זה לא בדיוק ככה XD]

אכן O_O

טוב עד הפוסט הבא,  גליצ' P: