ראיתי אותך נולדת, ראיתי אותך מתה.
אבל אותך הכרתי הכי הרבה זמן, את היית חכמה ונחמדה ואת אפילו הגנת עליי.
אני זוכר כשהגיעו האחים שלך , ואת טיפלת בהם כמו אמא שניה עד שהם גדלו יותר ממך.
רק אחה''צ שיחקתי איתך , שתרדפי אחרי מקל , ואמרתי לעצמי "זו הקופצת הכי טובה" .
אבל הערב נראה כאילו הוא נלקח מאזשהו חלום, והכל נגמר.
לאור הירח המלא ולצלילי הגלים המתנפצים על החוף, חלקתי לך כבוד אחרון .
ותאמיני לי, רק ברגע שמניחים עלייך את כף החול הראשונה - רק אז פתאום מעכלים מה קרה.
לא, לא הצלחתי להגן עלייך.
ובסוף אני חזרתי הביתה , לאחים שלך ,
ואותך השארתי שם .
לעד תשמעי את קולות הים .
לא רציתי שיגמר אותו הלילה, הלילה של היום האחרון בו ראיתי אותך .
כשיפציע השחר , אצטרך להמשיך בחיים ולהשאיר אותך מאחור,
כי את לא שייכת יותר. הסיפור שלך נגמר.
כשיגיע הבוקר, אצטרך לשכוח אותך .
אבל הגיע הבוקר, והלילה היה נורא, והנה יום חדש בלעדייך.
אבל לא שכחתי אותך, אני לא אשכח אותך .
זה פשוט לא יהיה אותו דבר בלעדייך .
הֱיי שלום.