~ככה זה כשאוהבים~

מהפרק הקודם :

" מה .. אה... מה אתן עושות  פה ? " נטלי שאלה בגימגום עדיין מנסה לעכל מה קרה . שניהם השפילו את ראשם .

" אני לא מאמינה .. " מלמלתי והבטתי בנטלי בשוק .

" לא אממ.. תקשיבו זה.. אמ.. " היא שוב גימגמה .

" כן כן תגמגמי יותר ברור " אמרה ליאן בעצבים

" יופי חבר שלי בוגד בי ועוד עם החברה הכי טובה שלי .. טחח .. עלק חברה " אמרה והביטה בנטלי בזלזול ויצאה מחדרה בטריקת דלת .

" ליאן ליאן חכי רגע " קרא רותם ויצא מהחדר אחריה .

הבטתי בנטלי , היא השפילה את ראשה .

" נטלי מה זה היה .. " אמרתי והבטתי בה בשוק.

" אני לא יודעת .. נוו .. זה קרה בטעות .. אנחנו נספחנו " היא אמרה והתיישבה על המיטה מחזיקה את ראשה .

" נטלי הוא חבר של ליאן , ואת חברה של שי " אמרתי מזכירה לה כמובן מאילו .

" ממש שי מעניין אותי עכשיו " מלמלה ונאנחה .

" מה ? " שאלתי מנסה להבין מה פשר הדבר הזה .

" מזתומרת ? " שאלתי.

" סתם כלום " אמרה.

" נטלי זאת ליאן - חברה שלנו " אמרתי , זה לא היה נראה כאילו זה הזיז לה .

" אני יודעת שזאת ליאן " אמרה בעצבים .

" נווו אז מה זה היה ... את מספיק בוגרת כדי להבין שבחברה ובחבר לא בוגדים  " אמרתי והבטתי בה .

" קורל אני לא צריכה לשמוע את השטיות האלה עכשיו .. אני יודעת טוב מאוד איפה אני עומדת " היא אמרה בעצבים .

" אה כן ? כי זה ממש לא נראה " אמרתי ונשענתי לאחור .

" אם זה לא נראה אז חבל מאוד .. תחשבי מה שבא לך .. אני לא צריכה לשמוע את כל ההטפות מוסר האלה .. אני מודעת למה שקרה תאמיני לי " היא אמרה , האמת שנפגעתי ממנה היא לא דיברה אלי ככה אף פעם .

" יופי ממש זה הזמן שגם אלי תתנהגי מגעיל " אמרתי והתקדמתי לכיוון הדלת .

" זה גם ממש הזמן שאת תטיפי לי מוסר במקום לעזור לי " היא אמרה והביטה בי בכעס .

הבטתי עליה שניה אחת ואז יצאתי מהחדר .

האמת שכן הייתי צריכה לעזור לה אבל מצד שני גם לא הייתי אמורה לשתוק על זה ליאן היא חברה שלי .

-

"כוסעעעמק!!" הוא צעק וזרק את הפלאפון על הריצפה לאחר שהתקשר שוב לליאן והיא סיננה אותו.

"למה היינו צריכים להתנשק דווקא עכשיו?" הוא שאל והביט על נטלי שישבה בפינת החדר, היא שתקה לרגע, נפגעת ממה שאמר. "אין היא לא תסלח לי בחיים על זה.. איזה מטומטם" הוא התחיל להתהלך בחדרו.

הוא הרים את הפלאפון מהריצפה ושוב חייג אלייה, מחכה לתשובה מהצד השני. "טוב מה אתה לא מבין שהיא לא רוצה לענות עכשיו?" נטלי אמרה לפתע והוא הביט עליה במבט שואל וסגר את הפלאפון.

"מה?.." הוא לא הבין. "מה 'מה?'.. היא לא רוצה לענות לך אז מה זה יעזור שתתקשר שוב?" היא השיבה בחוסר סבלנות.

"טוב נטלי.. זה קרה בגללך ואת צריכה לעזור לי.." הוא ענה לה.

"סליחה? רותם, זה אתה זה שנישקת אותי לא אני אותך!" היא הרימה את קולה.

"לא.. זאת את שהתחלת עם כל המלחמת כריות וידעת לאן זה יוביל.."

"אתה מתנהג כמו תינוק.." היא מלמלה לעצמה.

"אני? תראי מה קורה ולך לא איכפת בכלל!"

"אז אתה אומר שהנשיקה הזאת הייתה טעות?" היא שאלה בקול חושש.

"כן!" הוא ענה מבלי לחשוב פעמיים.

היא הביטה עליו במבט מאוכזב ופגוע. "הבנתי.." היא לחשה בקול חנוק והרימה את חפצייה, מתקדמת לכיוון הדלת.

"רגע, נטלי.." הוא אמר והתקדם אליה. "א..ני מצטער נו.." הוא אמר בקול מתחרט.

היא ההסתובבה אליו והביטה בעיניו. "זה בסדר.. באמת, תלך אליה ותגיד שזו אשמתי.. תגיד לה שאתה אוהב אותה ו.." היא החלה לומר.

"אבל אני אוהב אותך" הוא קטע את דבריה וניצוץ של אושר עלה על עיניו כשראה את חיוכה המתוק.

"אני אוהב אותך נטלי.. ואני בחיים לא הפסקתי לאהוב אותך ולא אפסיק" הוא ליטף את פניה.

"מ..ה? כשהייתי עם שי עדיין אהבת אותי?" היא שאלה.

"את לא מתארת כמה אהבתי וכמה כאב לי לראות אותך איתו.. כל פעם שראיתי אתכם ביחד הלב שלי פשוט.. נשבר, אבל ניסיתי להסביר לעצמי שאת מאושרת איתו וזה מה שהחזיק אותי.. לדעת שאת מאושרת" הוא חייך חיוך נבוך והיא קפצה עליו בחיבוק ענקי.

-

"זונה.. זונה.. זונה!!!" ליאן אמרה והתהלכה בחדרה מצד לצד כשאני יושבת על מיטתה ומביטה בה.

"די ליאן, תירגעי! בכל זאת היא חברה שלך, אל תדברי ככה" אמרתי מנסה להרגיעה.

"חברה? נו באמת קורל.." היא אמרה בטון מזלזל. "חברה הייתה בוגדת בך ככה? תחשבי אם היא הייתה עושה לך את זה עם רן? מה אז היית אומרת?" היא שילבה את ידיה.

"אל תערבי אותי ואת רן עכשיו.. זה שונה.." מלמלתי.

"במה בדיוק?" היא שאלה.

"עזבי.. זה לא חשוב עכשיו" לא רצתי להתווכח איתה.

לפתע נשמע צלצול הפלאפון שלי, על הצג הופיע שמו של רן. "הלו?" עניתי כשחיוך גדול התפרס על פני.

"מה את מחייכת?" הוא צחק.

"אני אוהבת אותך זה למה!" אמרתי ושמעתי שגם הוא מחייך.

"איפה את יפה שלי?"

אני:" אצל ליאן.. "

רן:" אה.. מתי את מסיימת שם?"

אני:" למה?"

רן:" חשבתי נעשה משהו, אני ואת.. לבד"

אני:"אה.. לא נעים לי להשאיר אותה לבד ככה.." אמרתי בשקט כדי שלא תשמע, אך היא הביטה עלי ואמרה לי ללכת.

"רן:" מה קרה לה?"

אני:" אני אספר לך אחר כך.. ואני יכולה לצאת איתך היום"

רן:" יש, יופי.." הוא אמר. "אז אני בא לאסוף אותך עכשיו מליאן.."

אני:" טוב.. ביי."

רן:" רגע!!" הוא אמר לפני שהספקתי לנתק.

אני:" מה קרה?" שאלתי בבהלה.

רן:" אני אוהב אותך"

אני:" חח.. יפה שלי, גם אני אותך" אמרתי וניתקתי את הפלאפון לבסוף.

-

"די ג'יין.." נתי מלמל והכניס את ראשו לתוך הספר.

"נו נתי.. יאללה אתה הבטחת לי" היא השיבה ואחזה בספר על מנת להסירו מראשו של נתי, אך נתי לא עזב ומשך את ג'יין עליו.. כך הם הגיעו למצב שנתי שוכב על המיטה של ג'יין והיא מעליו.

"איזה יפה את.." נתי לחש כשהביט בעינייה המדהימות של ג'יין. היא החווירה וחזרה למצב ישיבה במהירות.

"חח.. מה קרה נשמה? למה נלחצת?" הוא צחק.

"טוב.. די נתי, יאללה תתחיל לקרוא" היא ניסתה לשנות נושא כמה שיותר מהר.

"איזה עמוד??" הוא שאל ופתח את הספר. "105" השיבה.

"סבבה.." הוא אמר והתחיל לקרוא את השיר הקצר שהופיעה שם.

ג'יין הביטה עליו מקריא את מילות השיר, הוא היה כל כך חמוד.. מתאמץ לומר נכון את המילים המסובכות, למרות שנכשל, אך היא ידעה שהוא רוצה להצליח, ראו זאת על פניו.

היא החלה לחייך ואז צחוק מתגלגל התווסף לו, נתי הביט עליה לא מבין.

"מה קרה?" הוא שאל כשחיוך מטומטם עלה על פניו. "נו ג'יין.." הוא גער בה כשראה שהיא אינה מפסיקה לצחוק.

"די.. נ..תי אני לא יכולה.." היא אמרה מנסה להתגבר על הצחוק.

"נו את רואה.. יאללה בואי נלך מפה" הוא אמר וסגר את הספר והיא המשיכה לצחוק.

"מה כל כך מצחיק?" הוא לא הבין.

"אתה מצחיק.. "  היא אמרה וזרקה עליו כרית.

"איזה רעה" הוא נעלב טיפה.

"די באמת נמאס לי מזה.. בוא נלך לאנשהו" היא אמרה.

"בואי אלי.. את אף פעם לא היית אצלי, אני אכיר לך את ההורים שלי" הוא אמר.

"מ..ה לא.." היא אמרה הפעם רצינית.

"למה לא? נו כפרה עלייך.." הוא נפס את ידה וליטף אותה.

"לא נתי.. אני לא יודעת מה להגיד.. מה לעשות.." היא אמרה ונלחצה לרגע.

"אני יודע שההורים שלי טיפה קפדנים והכל, אבל אני בטוח שהם יאהבו אותך" הוא התחנן.

"מה זאת אומרת קפדנים?" היא לא הבינה.

"נו.. את יודעת.. אבא שלי הוא מנהל חברת מלונות והוא כזה.. לא יודע איך להסביר, את תראי כבר"

"מה? לא סיפרת לי שאבא שלך כזה.." היא אמרה חוששת.

"די ג'יין.. נו בבקשה, אני מתחנן" הוא אמר והביט עליה במבט שלא ניתן להתנגד לו.

"טוב אבל... לא עכשיו, אני אבוא בערב.. אני צריכה להתארגן."

"יופי.. אני אודיע להם" הוא חייך.

-

"אז לאן הולכים?" שאלתי את רן שכבר עצר ליד הקניון.

"לראות סרט" הוא אמר "בא לך?" הוא הוסיף.

"ברור.." חייכתי ויצאתי מהמכונית.

נכנסנו אל האולם לאחר שרן קנה כרטיסים ויצא לנו מקום סבבה, האולם היה מפוצץ והסרט התחיל.

באמצע המתח היה לי פלאפון מאמא שלי.

"שקט שם!" האיש שמאחורינו אמר. "נו.. תכבי את הטלפון שלך כבר!!" הוא הרים את קולו.

"טוב תירגע אני מכבה.." עניתי לו.

"תרגעי את, חוצפנית.. הנוער של היום רק הולך ומתדרדר" הוא צעק וכל האנשים הביטו עלינו, מפגר!

"טוב בסדר הבנו.. תיהיה בשקט!" רן אמר.

"קודם אתם תיהיו בשקט ואחר כך הוא" אישה אחרת אמרה.

"טוב שתקו כבר!!" נער מהשורה האחרונה נעמד על רגליו.

"יאללה שבי כבר מטומטמת!" האיש שהתחיל לצעוק אמר.

"תדבר יפה הבנת! מה זה נראה לך פה שוק?" רן צעק עליו.

"מה התערבת אתה? דיברתי אלייה לא אלייך!" הוא ענה לו.

ככה החל הבלאגן, כולם צועקים עלינו ואנחנו מחזירים, זה היה מעצבן אבל גם מצחיק. בסוף העיפו משם אותי ואת רן כשראו שאנחנו עשינו את כל הבלאגן.

הסתובבנו טיפה בקניון ואז נסענו לבית שלו כשהיה כבר ערב.

"איך היה מצחיק היום.." רן חייך את החיוך המתוק שלו ונשכב על המיטה.

"כן.." צחקתי כשנזכרתי איך רן התעצבן כשהסדרנים הוציאו אותנו.

התיישבתי לידו, הוא הניח את ראשו על רגליי ואני שיחקתי בשערו הבהיר.

-

"כן רונן, תשלח אותה אלי עכשיו.. כמה לרשום לה?... אוקי, ומה בדיוק הבעיה שלה?... בשמחה, אני תמיד אוהב לעזור למי שקשה, אתה יודע את זה" הוא צחק צחוק צבוע ואחר כך ניתק את הטלפון.

"מפגר.." הוא מלמל. אלכס, אביו של נתי שהיה מוכר בציבור ונהג להשתתף גם באירועי צדקה רק כדי לפאר את שמו ולא מרצונו החופשי.

צלצול נשמע בפעמון הדלת. 'כל כך מהר?' הוא חשב לעצמו.

"בלה, גשי לפתוח בבקשה" אמר לעוזרת.

לאחר מספר דקות נכנסה נערה רזה, בעלת בגדים פשוטים ושיער ארוך ולא מטופח במיוחד.

לאביו של נתי, אלכס, היה מוזר לראות נערה כה חיוורת שנראת חסרת אונים עומדת בפתח ביתו, הוא ציפה לראות אישה בוגרת יותר.

"מה את צריכה?" הוא שאל וזרק אליה מבט מזלזל.

"מ..הה?" היא לא הבינה.

"מה את צריכה? כמה?" הוא שאל והביט עליה.

"מה כמה?.. אה.. אני לא מבינה" היא החלה להילחץ, אולי זה לא הולך להיות כל כך כיף כמו שחשבה.

"רונן שלח אותך לא?.. אוחח, אני לא מאמין איזה אנשים הוא שולח אלי.." מלמת וגלגל את עיניו ונעמד מולה.

"קחי.." הוא אמר והושיט לה צ'יק בעל סכום נכבד.

"נו.. למה את מחכה? קחי ולכי" הוא דחף לה את זה ליד כשראה שאינה מגיבה.

"אבא ג'יין כבר הגיע?" שמעו את נתי צועק ממעלה המדרגות.

אלכס החוויר, הביט לכיוון שממנו בוקע קולו של נתי ואז על ג'יין המסכנה. "את ג'יין..?" הוא שאל מודאג.

"כן" היא ענתה והשפילה את מבטה, לא יודעת מה עלייה לעשות.

"ואיי אני מצטער אני חשבתי שאת מישהי אחרת אני ממש מצטער" הוא אמר וליטף את כתפה ומיד הביט על נתי

שנכנס אל חדר האורחים הגדול. הוא לא היה יכול לחשוב שנתי יוצא עם בחורה כזאת .

"הגעת.." הוא חייך ונשק על שפתייה נשיקה קטנה. "אבא, תכיר.. זאת ג'יין, חברה שלי"

מצטערות ממש על האיחור ..

תנסו להבין אותנו , אנחנו בתקוופה קשה =\