אחד מהקשיים הכי גדולים זה לגרום לנעקצים לחתום על טפסי אישור לשידור העוקץ.
בואו תדמיינו רגע: אתם הולכים ברחוב לתומכם, ופתאום נופלת לידיכם הזדמנות נדירה להרוויח בוכטה של כסף בלי להתאמץ. החיים נראים יפים פתאום... אלא שכמה דקות לאחר מכן מתחוור לכם שלא רק שלא הרווחתם אלא שגם איבדתם מהכיס הפרטי שלכם בוחטה של כסף, בקיצור - נעקצתם. עכשיו פתאום מכל עבר קופצים אנשים עם מצלמות בידיים שלהם ואדם, שעד היום חשבתם שהוא בכלל קורא מחשבות או משהו דומה, מחזיר לכם את הכסף, ומבקש מכם את הרשות לשדר את כל הקטע כולו. רק אז אתם מבינים שלא רק שיצאתם פראיירים, אלא שכל עם ישראל הולך לראות את זה בטלויזיה שלו. הייתם מסכימים לאשר את שידור הקטע או לא?
מסתבר שרוב האנשים מוכנים, ומשלוש סיבות: הראשונה היא שהם הם מבינים שבסופו של דבר התוכנית תעזור לצופים שלא ליפול באותו העוקץ בו הם נפלו. הסיבה השניה שהנעקצים מאשרים לנו לשדר את העוקץ שלהם היא שרוב האנשים, כך מסתבר, לוקחים דברים בהומור ובקלות ומתייחסים לעניין כולו כמו אל מתיחה מתוחכמת בה הם כיכבו. והסיבה השלישית ואולי המכרעת היא שברגע שהנעקצים מקבלים את הכסף שלהם בחזרה (או את המכונית או מה שלא עקצנו) הם חשים הקלה כל כך גדולה שמבחינתם שנשדר את העוקץ גם בCNN, העיקר שהארנק שלהם שוב בידיהם.
אבל לא תמיד הכל עובד כל כך חלק. בעוקץ הדירה שראיתם בפרק האחרון עשינו טעות מכרעת: נתנו לנעקצים שלנו לדבר האחד עם השני לאחר העוקץ. בתום העוקץ הם חיכו כולם בקבוצה על מנת שנראיין אותם. הם צחקו מכל העניין והודו שאכן הצלחנו לתפוס אותם, ונדמה היה שכולם לוקחים את הכל ברוח טובה. אלא שאז הם התחילו לדבר אחד עם השני על העוקץ, ולפתע החיוכים נעלמו, "מה, עם ישראל יראה שיצאנו פראיירים?" מישהו אמר, "באמת יצאנו מפגרים.." נשמע ממקום אחר, ולפתע כמו באפקט דומינו הם הודיעו לנו אחד אחד שהם לא מוכנים שנראה את הפנים שלהם בטלויזיה. זאת הסיבה בעטיה נאלצנו לטשטש את הפנים של כולם, ודווקא בעוקץ שעבד בצורה כל כך מושלמת: כל הנעקצים ללא יוצא מהכלל נשכו בפתיון ונפלו בעוקץ. כולם עד האחרון שבהם.
אז אתם קיבלתם תוכנית מטושטשת מעט ואנחנו למדנו לקח חשוב: הפרד ומשול. לא נורא, לפעם הבאה.
שמרו על הכיס שלכם,
נמרוד הראל
עוקץ הדירה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
