הם התגייסו מתוך חובה, אולי חלק מהם בכלל לא רצו להיות בקרבי, כולם השאירו מאחוריהם את הבית את המשפחה את החברים
חלק מהם היו אמורים להשתחרר עוד כמה חודשים וכל מה שחשבו זה הטיול אחרי הצבא
חלק מהם אולי היו כבר משוחררים והשאירו מאחוריהם אמא ובן ובת
כמה ימי שביזות, או ימים שקיללו את המערכת הזאת וכל מה שרצו זה ללכת הביתה
חלקם, עלו משפטים על דברים מגוכחים,
אוטובוס ביציאה, כמה שעות פה שם ואולי כמה ימים מהקצת שהיה להם
כל הזמן האחרון שלהם בחיים הוקדש לצבא, בלי הרבה זמן לאמא ולחברה
אני בטוחה שהכניסה לעזה כן הכניסה בהם כוח ומרץ ורבים רצו להיכנס ולהילחם למען המדינה שלהם
פשוט עצוב לי שככה הם בילו את השנה האחרונה שלהם,
אני מקווה שכל אחד מהם הספיק לחוות כמה שיותר חוויות טובות
ואני מקווה שאני לא אקום מחר ואשמע על עוד חייל שנהרג
בבלוג זה
בכל הבלוגים
