אני יודעת מה חסר לי
ואני פשוט לא רוצה להודות בזה, כי אני לא מצליחה לשנות את זה
כי אני מנסה לגרום לעצמי לחיות ולהנות בלי זה
כי זה גורם לי להרגיש חרא.. אשמתי שלא רוצים אותי?
אשמתי שמי שאני נדלקת עליו יש לו חברה?
או שזה משהו בי?
הגישה שלי? מה אני כזאת שלילית?
לא פלרטטנית?
לא נחמדה?
אדישה?
נמאס לי
אני רוצה מישהו לדבר איתו לפני שאני הולכת לישון.. מישהו לדבר איתו שאני קמה
מישהו שיפגש איתי בספונטניות
די כבר לא רוצה לדבר על זה.