ברגשות מעורבים... עוד שנת חיים...
את הסיכום עשיתי בראש השנה, אז אין טעם בעוד אחד.
ובכל זאת... זו השנה שבה סיימתי את לימודיי, וזו השנה הראשונה שבה אני עובד מדי יום כמו המבוגרים (זה אומר משהו??!). ארבע פתיחות לספר התחלתי וכיליתי. זו השנה שבה הכי התקרבתי ליהדות. ועצמאותי שבה אלי אחרי שנתיים קשות (מי שיודע יודע... בעצם, אני לא בטוח שמישהו פה יודע), והתאהבות אמיתית אחת (שהזכירה כמה זה עלול להכאיב). ומצאתי חבר אמיתי אחד ולהקה מעולה אחת (תודות לפני ליין), ודירה ללא שותפים ראשונה, ו... ושלל ריגושים ותיקונים ולימודים ואנשים ורגעים שחותמם מעומעם יותר.
אמרתי להם, אני רוצה שיחגגו לי לפי התאריך העברי (שיחול עוד כמה שבועות). בעצם לא ממש רוצה שיחגגו לי... כאילו לא מגיע לי. ואני לא יודע אם זה טוב או רע.
אבל כל-כך לחצו, אז טוב... היום בערב נחגוג. איזה כיף (באמת!)
: )
אני מביט עכשיו במספר הזה עכשיו שליד הבלון... 28. וזה אני.
ויש הרגשה שמישהו פה ממש חיכה לחצות כדי למחוק לי את השבע ולרשום שמונה במקום. אפילו חמש דקות לא חיכו כדי שאתרגל.
27 (אה!)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
