ואלה, שני ימי ראש-השנה, להם הכח לקבוע את שיהיה לנו ועלינו בשנה הבאה כולה. כל אחד עם עצמו, יש לו את הכח בראש-השנה לכוון את אופיה של השנה האישית שלו. כי בראש השנה דנים כל אדם על פי הכוונות הכי עמוקות ואמיתיות שבו באותו הרגע. ואם באמת יש בלבו הרהורי תשובה ורצון אמיתי להתקרב אל הקב"ה, אל מי שברא את האדם הראשון ביום הזה ממש, הרי שהכמיהה הזו על פיה יתמתק הדין. ואותם הרהורים של תשובה שייכים מאוד בכל עשרת ימי התשובה שאז הקב"ה ממש נמצא איתנו ויש לתפילת היחיד כח כמו של תפילת הרבים בשאר ימות השנה. אבל עניין ראש השנה הוא קודם להמליך את הקב"ה עלינו, ועל הבריאה כולה. להכתירו למלך. שכן אין מלך ללא עם שממליך אותו עליו. ויש באמת לקבל את הכח להמליך אותו, לעשותו למלך. ומה פירוש להמליכו? לדעת, שהוא השליט בעולם ובאמת הכל על פי רצונו ושמתוך זה, אפשר באמונה שלמה לדעת שישנה כאן ממש שנה חדשה, וכל מה שרק נעלה על הדעת יוכל באמת לקרות בה. שכן רצונו הוא שנתקרב אליו ונשמח בו ולמשל נקים בית ומשפחה למענו או נתפרנס כיאות למענו או נהיה בריאים למענו, לעשות רצונו לרצוננו, אבל לא בשקר, כי ביומיים האלה האמת שיושבת בלב ובמחשבות, היא מה שנראה והיא זרעי השנה החדשה, שכך אומר דויד המלך "לֵב טָהוֹר, בְּרָא-לִי אֱלֹקים; וְרוּחַ נָכוֹן, חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי" [תהלים נ"א י"ב].
שנשכיל לדעת להמליכו עלינו, ונבין את גודלה של המתנה שניתנת לנו - שנה חדשה. חדשה לגמרי!
שנה טובה לכל אחד ואחת ולכל עם ישראל ושיתמתקו הדינים ברחמים בע"ה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
