כנגד כל הסיכויים

"אני באמת לא יודע מה היא נטפלת אליי.."

"אבל אני כן." אמרתי, ותומר הסתכל עליי במבט שואל. "אתה פשוט מדהים, וכל בחורה הייתה רוצה חבר כמוך, אז זה לא מפתיע שהיא רוצה אותך לעצמה.."

"אבל היא בחיים לא תקבל אותי, כי אני רוצה אותך." הוא אמר וליטף את פניי.

"אני שמחה לשמוע את זה." אמרתי בחיוך.

אני חושבת שדברים באמת מתחילים להסתדר סופסוף.. אבל אף פעם אי אפשר לדעת כמה זמן זה יחזיק :\

פרק 55:

"בוקר טוב עולם, יש ברבורים באגם.." השעון המעורר בפלאפון שלי צילצל והעיר אותי. מוזר.. לא זכור לי שכיוונתי שעון מעורר.. הסתכלתי על השעון והשעה הייתה 10:30 בבוקר.

"יש לי עוד זמן לחזור לישון.." חשבתי לעצמי. התכוונתי לחזור להתכסות בשמיכה הדקיקה כשהפלאפון שלי צילצל.

העפתי מבט עייף אל הצג וראיתי את שמו של תומר.

"מה קורה?" עניתי עייפה.

"הערתי אותך?" הוא שאל בהיסוס.

"לא, זה בסדר.." עניתי, והתיישבתי על המיטה שלי. "איך זה שאתה ער בשעה כזאת?"

"סתם.. פשוט התעוררתי.."

"בא לך לבוא אליי?" הצעתי. לחזור לישון גם ככה לא נראה לי שאני אצליח, אז לפחות לעשות משהו מועיל בזמן הזה ;)

"אני אהיה אצלך עוד חצי שעה?"

"טוב. אני אוהבת אותך."

"גם אני אוהב אותך." הוא אמר וניתק.

הנחתי את הפלאפון שלי על השידה ליד המיטה שלי, קמתי בקושי מהמיטה והלכתי לשטוף פנים ולצחצח שיניים.

אחרי זה חזרתי לחדר כדי לבחור בגדים ללבוש. הוצאתי מהארון ג'ינס קצר ובהיר וגופייה כתומה והתחלתי להתארגן.

ראיתי שנשאר לי עוד זמן, אז הלכתי להכין לי קפה כדי להתעורר מעט. אספתי את שערי ברישול, ואז תומר הגיע.

"בוקר טוב, ילדה יפה.." תומר אמר בחיוך כשפתחתי לו את הדלת.

"בוקר טוב, ילד חנפן."

"היי, אני כבר לא ילד." תומר מחה.

"מבחינתי תמיד תישאר ילד." אמרתי והוצאתי לו לשון.

"מעצבנת."

"תודה.." אמרתי בציניות.

"טוב, את מתכוונת לתת לי לעמוד פה עוד הרבה?" תומר שאל, מזכיר לי שאנחנו עדיין בפתח הבית שלי.

"מצטערת.." אמרתי מובכת והובלתי אותו לחדר שלי.

"עכשיו.." הוא אמר וסגר את דלת החדר שלי, מתקרב אליי עוד יותר. "אני יכול להגיד לך שלום כמו שצריך." הוא אמר ונישק אותי, מניח אותי בעדינות על המיטה שלי.

"עכשיו.. אני הולכת לקחת לעצמי משהו לשתות.." אמרתי והתגלגלתי במהירות הצידה, משאירה את תומר מאוכזב. חח אני אוהבת לשגע אותו [אבל במידה], וחוץ מזה, זה כדי שלא יעלו לו כל מיני רעיונות לראש.

תומר נשך את שפתו התחתונה, ואז נשכב מאוכזב על המיטה שלי, בזמן שאני עשיתי את דרכי למטבח.

לאחר כמה דקות חזרתי עם שתי כוסות, קערה מלאה בבמבה ובקבוק קולה צונן. הנחתי הכל על השידה ליד המיטה שלי והתיישבתי ליד תומר.

"עד מתי תברחי ממני כל פעם שאני מתקרב אלייך?" הוא שאל, מסתכל לי עמוק בתוך העיניים.

"אני לא בורחת." עניתי מבלי להסיר את מבטי ממנו.

"אז מה זה היה עכשיו?"

"טוב, בסדר, אז אני כן בורחת לפעמים." אמרתי בשקט והשפלתי את מבטי.

"למה?" הוא שאל והרים את פניי.

"כי.. לא יודעת למה. זה עוד מוזר לי."

"חח מה מוזר לך?"

"אני.. ואתה.. וכל זה.. ואחרי שהייתי כ"כ הרבה זמן לבד עדיין מוזר לי קצת לחזור להיות בזוג.."

"אז כדאי שתתרגלי, כי אנחנו ממש לא הולכים להיפרד בקרוב."

"אני אתרגל, מבטיחה." אמרתי ואז הדבקתי לו נשיקה כדי לסגור את הנושא.

~

"מאמי.. אני רוצה לשאול אותך משהו.." שאלתי תוך כדי שראינו סרט די משעמם בטלוויזיה.

"מה?"

"טל מחבב מישהי?" פשוט יריתי את השאלה.

"מאיפה השאלה הזאת באה פתאום?" הוא התמתח קלות במקומו, ואני חושבת שגם ראיתי חיוך קטנטן עולה על פניו.

"חח נו, תענה כבר.." דחפתי את תומר קלות.

"לא בדיוק.. אבל אם את שואלת בשביל מה שאני חושב, אז אני יודע משהו שישמח אותך." הוא אמר בחיוך ערמומי.

"נו.." שאלתי בחוסר סבלנות.

"ממ מה תיתני לי בשביל זה?"

"אני אתן לך כאפה אם לא תספר לי מה אתה יודע."

"טוב, נתפשר על נשיקה אחרי שאני אספר לך?" תומר התעלם מהנסיון איום שלי.

"בסדר, סחטן. רק תשפוך כבר."

"שאלת בשביל אוראל, נכון?"

"כן.."

"אז טל ביקש ממני לשאול אותך עליה.."

"אתה לא רציני.."

"אני דווקא מאוד רציני." הוא אמר בחיוך.

"וואי זה ענק."

"נו, אז מה עם הנשיקה שלי?"

"הנה." אמרתי ונתתי לו נשיקה על הלחי.

"גם באמת נראה לך שזה יספק אותי.."

"טוב, אז זה מספק אותך?" אמרתי ונישקתי אותו קלות על שפתיו.

"לא, אבל זה יספק אותי." הוא אמר והדביק אותי לנשיקה ארוכה ועסיסית.

אחרי דקות ארוכות של נשיקות תומר סופסוף שיחרר אותי.

"זה היה.."

"כיף." תומר המשיך את המשפט בשבילי.

"מאוד." חייכתי. "אבל בחזרה לנושא שלנו.. מה דעתך לעזור להם קצת?"

"אני אוהב את כיוון החשיבה שלך.." תומר אמר בחיוך.

~

תומר נשאר אצלי עד אחרי הצהריים, ואז חזר לביתו.

בדרך חזרה הביתה טל התקשר אליו.

"מה קורה?" תומר ענה בחיוך.

"הכל טוב, מה איתך?"

"סבבה. בדיוק חזרתי מאפרת."

"כמה מפתיע.. וביררת במקרה את מה שרציתי?"

"אכן."

"ו..?"

"וכדאי שתכין תיק ליומיים כי נוסעים לכינרת בסופ"ש."

"מה?"

"תפוח אדמה."

"רגע, מה זה קשור אבל למה ששאלתי?"

"זה קשור." תומר חייך. "פשוט תכין תיק.. ואני אדבר איתך כבר בקשר לשאר הפרטים.."

"טוב.."

"ביי אחי."

"ביי." טל ניתק, ותומר המשיך בדרכו.

אני ותומר תיכננו לגרור את כולם לסופ"ש בכינרת כדי לצאת קצת מהשגרה והכל.. וגם לתת לזוג המתהווה קצת זמן איכות לבד אחד עם השנייה.. ;)

אני דאגתי להודיע לחברים שלי, ותומר הודיע לחברים שלו, וביום שישי בבוקר מצאנו את עצמנו כבר בדרך לכינרת.

כל הנסיעה הארוכה השלמתי שעות שינה על כתפו של תומר, שמצידו נרדם עליי בחזרה. מסתבר שאיתי עשה לנו פפארצי בזמן שישנו, ודווקא יצאו תמונות חמודות :]

הגענו סופסוף לחוף בכינרת, ופרקנו את כל הדברים.

הבנים החליטו ללכת לקנות אלכוהול לערב לפני שהכל ייסגר, ובזמן הזה אנחנו [הבנות] החלטנו להשתזף קצת.

פרשנו מגבות על החול, הורדנו בגדים, והפקרנו את גופנו לשמש החמה והנעימה, שהייתה בדיוק בשעות השיא שלה.

"נהנות בלעדינו?" שמענו את קולו של עידו לאחר זמן מה. כנראה שהם כבר חזרו בנתיים..

"בלעדיך? מאוד." עקצתי אותו.

"לכי הצידה ותראי אם אני שמה.."

"לך תמצא חוש הומור קודם :)"

"רק הגענו ואתם כבר רבים?" תומר הופיע והתיישב מאחוריי.

"אנחנו אף פעם לא רבים.." עידו הוציא לי את המילים מהפה.

"נשרפת." תומר אמר ובחן אותי.

"לא נורא." חייכתי והדבקתי לו נשיקה על הלחי. "אתה בא למים?"

"ברור.." הוא אמר בחיוך. לאחר מכן הוא הוריד חולצה ונכנסנו למים.

כשהתחיל להחשיך החלטנו לצאת מהמים גם כי מיצינו וגם כי היינו צריכים להקים כבר את האוהלים שלנו.. תומר היה באוהל עם טל, ואני הייתי באוהל עם אוראל.. וסינג'רתי את תומר להקים גם את האוהל שלנו ;)

כמובן שהאוהל שלו ושל טל נפל באמצע הלילה, והאוהל שלי ושל אוראל החזיק מעמד עד שפירקנו אותו לפני שחזרנו הביתה..

אחרי שכולם הקימו את האוהלים שלהם הקמנו מיני מדורה והכנו לעצמנו אוכל. אורן הוציא את האלכוהול שהם הלכו לקנות וכמעט כולם שתו.. ואז החלטנו לעשות מסיבת חוף מאולתרת :) חיברנו אייפוד לרמקולים שהבאנו, ופשוט השתוללנו כמו שצריך.. גם ככה החוף היה ריק P:

בשלב כלשהו הלכתי לשבת בצד כי נמאס לי לרקוד. אחרי כמה דקות תומר בא והתיישב לידי.

"למה את בצד?" הוא שאל.

"סתם, אני עייפה.."

"את רוצה ללכת לישון?"

"לא."

"חח תראי את שני המפגרים האלה.." תומר אמר והצביע על אורן ועידו השיכורים, שדי עשו שטויות.. בלשון המעטה.

"חח מפגרים. מה איתך? שתית?" שאלתי ובחנתי אותו.

"כן. אבל לא הרבה."

"תגדיר הרבה.."

"שתיתי רק 2 כוסות." הוא אמר בגאווה.

"פשש אני גאה בך. זה בגללי?"

"כן.. פשוט נמאס לי לפשל."

"אז אני מקווה שלא תפשל יותר."

"גם אני.."

"תומר, אתה בא? אנחנו עושים שחייה לילית בעירום.." אורן קרא לו.

"לא!" תומר צעק בחזרה.

"חבל.. הפסד שלך." אורן אמר.

"בבקשה תגיד לי שהם לא באמת הולכים לעשות את זה.."

"אוהו כמה שהם הולכים לעשות את זה.. את לא רואה כמה הם שיכורים?" הוא שאל והצביע על אורן ועידו המתנודדים.

"אני לא רוצה לראות את זה.."

"חכו רגע.. יש פה ילדים קטנים.." תומר צעק אליהם ואז כיסה לי את העיניים כדי שאני לא אראה כלום.

"ילדים קטנים, אה?" שאלתי ואז נשכתי לו קלות את האצבע.

"אאוץ'.. את חייבת להפסיק לנשוך אותי." הוא אמר ושיפשף את האצבע שלו, גורם לאנשים להסתכל עלינו בצורה מוזרה.

"שש אנשים עוד יחשבו שאני באמת מתעללת בך.." גרמתי לתומר להנמיך מעט את קולו.

"ואת לא?" הוא שאל בהתגרות.

"כשאני אתחיל להתעלל בך אתה תדע." עניתי. "חוץ מזה, בקושי נגעתי בך.."

"את מנסה לרמוז למשהו?"

"לא.." היתממתי.

"וטוב שכך." הוא חייך.

"אפי, את באה לישון?" אוראל הופיעה מאחורינו. כנראה שגם לה נמאס מהמסיבה המאולתרת..

"כן, בטח.." אמרתי וקמתי מהמקום שלי, עוזרת לתומר לקום גם.

"לילה טוב, יפה." תומר אמר ונישק אותי קלות על שפתיי.

נפרדתי מתומר והלכתי עם אוראל לאוהל שלנו שהבנים הקימו. החלפתי לפיג'מה ונכנסתי לשק שינה שלי.

האמת היא שאין לי מושג מה קרה עם אורן ועידו וכל היתר, כי נרדמתי די מהר.

~

תומר נשאר קצת עם כל היתר, ואז כולם התפזרו. הוא ניסה להירדם, אבל הוא לא הצליח. הוא החליט ללכת לאוהל של אפרת, ולו רק בשביל להסתכל עליה ישנה. זה מרגיע אותו. האוהלים שלהם היו די קרובים אחד לשני, והוא התקדם בזהירות, מנסה לא להרעיש יותר מדי.

הוא התיישב ליד השק שינה של אפרת ופשוט הסתכל עליה. היא נראתה כ"כ שלווה.. וכ"כ יפה. הידיים שלה היו מונחות על הבטן בצורה מסודרת, וכף רגל אחת הציצה מתוך השק שינה שלה. הוא כיסה אותה טוב כדי שלא תתקרר, ואז נתן לה נשיקה קטנה על השפתיים, לפני שהתכוון ללכת. ואז אפרת התחילה להתעורר.

היא התעוררה לאט, מנסה להבין מה קורה.

אני לא יודעת למה, אבל התעוררתי. פקחתי לאט עין אחת, ואז את השנייה, ואז הבחנתי בתומר יושב ליד השק שינה שלי. חיוך עלה לי על הפנים.

"מה אתה עושה פה?" שאלתי בשקט, מנסה לא להעיר את אוראל.

"הערתי אותך?" הוא שאל בחשש.

"לא.."

"יופי." הוא חייך בהקלה. "לא הצלחתי להירדם.."

"מה השעה?"

"אין לי מושג.. בא לך לעשות סיבוב בחוץ?"

"בטח.."

טיילנו על החוף, נותנים למים לגעת לנו בכפות הרגליים. בהתחלה שנינו שתקנו, חושבים מה להגיד, אבל לאחר כמה דקות המילים פשוט יצאו מעצמן.

ראינו את הזריחה, ואז כל אחד חזר לאוהל שלו.

כשנכנסתי אוראל התעוררה.

"שיט, הערתי אותך?" שאלתי בקול מתנצל.

"לא.. איפה היית?"

"עם תומר, בחוץ.."

"אה.."

"לילה טוב.." אמרתי ונכנסתי לשק שינה שלי.

"לילה טוב.." היא ענתה, ושתינו חזרנו לישון.

~

[שיר - http://www.youtube.com/watch?v=vyl6vJlciJU - all i need is you-the click five]

פתאום הרגשתי גל של מים קרים שוטף אותי. פקחתי עיניים וראיתי את תומר עומד מול הפנים שלי עם חיוך שקשה לפספס..

הסתכלתי על אוראל וראיתי שהיא נמצאת באותו מצב בדיוק עם טל.

נראה שתומר וטל החליטו לעשות לנו השכמה מקורית ולשפוך עלינו דליים של מים.

את הצרחה שדפקתי אחרי זה הם לא ישכחו הרבה זמן ;)

"בחיי שאני רק תופסת אותך ואתה מת." אמרתי תוך כדי שאני מנסה לרדוף אחריו, ללא הצלחה מרובה.

"כן כן.. שמענו עליך." תומר אומר בהתגרות ואז ברח כל עוד נפשו בו לפני שאני אתפוס אותו.

"סעמק." סיננתי כשהוא רק המשיך להתרחק ממני, ולי רק נהיה יותר ויותר קר בגלל שהייתי רטובה.

באותו זמן בדיוק, אוראל התחילה לרדוף אחרי טל. הם כבר הקיפו את האוהלים 20 אלף פעם, ולא היה נראה שמישהו מהם עומד להתייאש או לוותר.

האמת? הם מזכירים לי זוג עקשן אחר שלא מוותר..

"אתה פשוט ילד מפגר. ומוגבל. וילדותי. ו.." רטנתי כשתומר עדיין עומד במרחק בטוח ממני.

"ואת פשוט מתה עליי.." תומר קטע אותי וחייך. "ואת מוגבלת בעצמך." הוא אמר והוציא לשון.

"טוב, זהו זה." אמרתי ודפקתי ספרינט במטרה לתפוס אותו.

בלשב כלשהו עשינו "הפסקה" כדי שאני אחליף לבגדים יבשים כדי שאני לא אתקרר, אז החלפתי לבגד ים ולבשתי מעל מכנס קצר וגופייה.

יצאתי מהאוהל ומיד איתרתי את תומר בתוך המים. הוא לא שם לב שיצאתי מהאוהל, אז התגנבתי בשקט בשקט מאחוריו.

סימנתי למור שיהיה בשקט ושלא יסמן לו שאני מתקרבת, ואז התקדמתי עוד ועוד.. עד שכבר הייתי ממש מאחוריו.

ניסיתי להטביע אותו, אבל תומר הפתיע אותי והרים אותי בזרועותיו.

"באמת חשבת שלא שמתי לב שאת מאחוריי?" הוא שאל בחיוך. "אני מריח את הריח שלך מקילומטרים.."

"אוף איתך." קיטרתי כהרגלי.

"אז מה את אומרת, בא לך עוד מקלחת?"

"תומר, תוריד אותי."

"בכיף.." הוא אמר בחיוך ערמומי ואז שיחרר, ואני צנחתי היישר לתוך המים הקפואים. לא שוב.. כבר הספיקה לי מקלחת אחת בבוקר :\

כשסופסוף התאוששתי מההטבעה שלו ניסיתי להטביע אותו בשנית, אבל בגלל שהוא יותר גבוה ממני הייתי צריכה לקפוץ בשביל לעשות את זה, והוא פשוט תפס לי את הרגליים מאחורה ככה שיצא שהוא סוחב אותי על הגב שלו.

"ניסיון יפה." הוא אמר.

"כל דבר שאני אנסה לעשות תקטול?"

"כן." הוא ענה כמובן מאליו. "את יודעת, את ממש כבדה." הוא אמר כדי לעצבן אותי. אני יודעת שהוא לא באמת חושב ככה, אבל עדיין עיצבן אותי לשמוע את זה.

"אתה יודע משהו? תסבול בשקט."

"ומי אמר שאני סובל?"

"אתה לא?"

"לא." הוא אמר ואז עצר לרגע במקום והוריד אותי בזהירות.

"אז למה הורדת אותי?"

"כי אני רוצה לראות גם את הפנים שלך.." הוא אמר וכרך את זרועותיו סביבי.

הוא הסתכל על הפנים שלי במשך כמה שניות, ואז ירד לשפתיים שלי, מתלבט אם לנשק או לא. הוא לא ידע אם אני אעיף לו סטירה או אתן לו לעשות את זה. בסוף הוא קירב את שפתיו לשלי בזהירות, מנשק אותן נשיקה קטנה ועדינה.

נסחפנו לנשיקה ארוכה ומדהימה. לאט לאט הידיים שלו החלו לעלות במורד הגב שלי, והרגשתי שהיד שלו משחקת עם הסוגר של החזייה של הבגד ים שלי.

"שלא תעז.." עצרתי לרגע את הנשיקה הארוכה, ואז תומר הפסיק. המשכנו להתנשק, והוא הזיז את היד שלו לאן שהוא חושב שמקומה הטבעי-הישבן שלי.

הזזתי בעדינות את היד שלו למעלה, לא מנתקת את שפתיי משלו.

בנתיים אוראל המשיכה לרדוף אחרי טל. אצלם זה היה עם קצת יותר עצירות כי אוראל התעייפה באמצע, אבל זה לא באמת משנה.

בסופו של דבר טל וויתר ונתן לה לתפוס אותו. שניהם שכבו על החול, אחד ליד השנייה.

הם שכבו על הגב, מסתכלים על השמיים.

לפתע טל התרומם מעט ממקומו. הוא התבונן על פניה של אוראל, ואז אצבעו נשלחה אל פיה. הוא החל לעבור על קו המתאר של שפתיה עם האצבע שלו, מבלי להוריד את מבטו ממנה.

אוראל חייכה, מה שגרם לטל לחייך עוד יותר. הם ישבו ככה שקטים במשך כמה שניות.

"למה אתה לא מנשק אותי כבר?" היא שאלה לבסוף.

"כי אני מפחד."

"ממה?" היא התרוממה מעט והסתכלה עליו.

"שלא תרצי אותי." הוא אמר והשפיל את מבטו, בוהה בגרגיר חול שהתעופף לו.

ואז היא אזרה אומץ ונישקה אותו. בהתחלה נשיקה קטנה, עדינה, ואז נשיקה עסיסית יותר. הוא זרם איתה, נסחף עם הרגשות שלו ועם הלשון שלה ששיחקה עם שלו.

לבסוף הם התנתקו, מאושרים.

"אתה רוצה לחזור לכולם?" אוראל שאלה.

"כן.." הוא ענה, עזר לה לקום, ושניהם צעדו מחובקים לעבר השאר.

אני ותומר כבר השלמנו. השענתי את ראשי על ברכיו, נותנת לו ללטף את שיערי הארוך. עצמתי עיניים, מתמכרת למגע שלו.

"אפי.." הוא אמר בשקט.

"מה?" שאלתי מבלי לפקוח את עיניי.

"תראי.." הוא אמר והצביע על נקודה מסויימת.

"הא?" פתחתי את עיניי והסתכלתי לכיוון שהוא הצביע עליו. ראיתי את טל ואוראל מחובקים.

"מאמי, זה עבד!" אמרתי בחיוך. "כנראה שהם פשוט היו צריכים קצת זמן ביחד.."

"כנראה.." הוא חייך, ואז נתן לי נשיקה על המצח.

~

החלטנו להישאר שם עוד לילה, ולחזור למרכז ביום ראשון בבוקר במקום לחזור במוצאי שבת.. גם ככה הנסיעה ארוכה והיינו מגיעים ממש מאוחר..

בערב עשינו על האש. הבנות השתלטו על המנגל, והבנים היו אחראים על.. בעצם, הם לא עשו כלום. הם בעיקר ניסו להעיר הערות חכמות, אבל גם זה לא ממש הלך להם כי קטלנו אותם, וגם האוכל יצא לנו ממש טעים.

"מאמי.." תומר חיבק אותי מאחורה. "יצא לך ממש טוב.." הוא אמר בעודו לוקח עוד ביס מההמבורגר שהיה מונח לידו.

"תודה.." חייכתי.

"למה את לא מבשלת לי גם בבית?"

"למה אתה לא מבשל לי בבית?" החזרתי לו שאלה.

"כי אם אני אבשל לך את תלכי ישר לבית חולים אחרי זה מהקלקול קיבה שיהיה לך."
"אז כדאי שתלמד לבשל."

"סליחה?!"

"מה? אמרתי שכדאי שתלמד לבשל.. אני בונה על בעל טבח, אז כדאי שתתחיל מעכשיו."

"חצופה."

"אני חצופה? אתה פאקינג הפלת אותי למים בלי התראה מוקדמת אחרי שעשית לי גם מקלחת בבוקר, ואני חצופה?"

"כן." הוא ענה בפשטות. "והלוואי שהייתי עושה איתך מקלחת.." הוא אמר ונשך לי קלות את האוזן.

"תלמד לבשל קודם." הוצאתי לו לשון והתרחקתי ממנו מהר.

אחרי כמה דקות הוא התקרב אליי.

"אז התנאי למקלחות משותפות איתך הוא שאני אלמד לבשל?" הוא הקשה.

"אולי."

"אז מה עוד חוץ מזה?"

"ממ אתה רוצה עכשיו את התיאור של גבר החלומות שלי?"

"כן.."

"זה ארוך אבל.."

"לא נורא."

"אפיי!!" מור קרא לי.

"מה?" צעקתי בחזרה.

"יש עוד אוכל?"

"אני כבר אלך להכין." עניתי, והוא התרצה והתרחק.

"ובקשר אליך.." חזרתי לתומר. "אני, בניגוד אליך, כן עושה משהו, אז אני צריכה ללכת להכין אוכל."

"שימי לו הרבה מלח.." הוא אמר וקרץ לי.

"חחח אני אחשוב על זה.." אמרתי וחזרתי בחזרה למנגל.

בסוף כולם היו שבעים ועייפים, וכולם פרשו לאוהלים שלהם כדי לישון.

שוב לא הצלחתי להירדם, אז הלכתי לעשות סיבוב קצר בחוץ כדי לחשוב.

"אפי?" שמעתי קול מאחוריי. הסתובבתי וראיתי את אמיר.

"היי.." התיישבתי לידו. "מה קורה?"

"אני לא מצליח להירדם.. המחשבות משגעות אותי."

"ספר לי על זה.." נאנחתי.

"על מה ילדה יפה כמוך חושבת כבר?" הוא שאל והסיט את השיער שכיסה את פניי.

"על כל מיני דברים.."

"כמו?" הוא הקשה.

"כמו תומר למשל.." אמרתי, והמבט של אמיר השתנה ברגע שהזכרתי את שמו של תומר, למרות שהוא ניסה לא להראות את זה.

"הכל בסדר איתו?"

"כן, בטח.. זה פשוט ש.. אני לא יודעת מה לעשות."

"בקשר למה?"

"אוף, זה מביך אותי לדבר על זה איתך." הנעתי את רגליי בעצבנות.

"את לא חייבת לדבר איתי על זה אם את לא רוצה.."

"חח תודה.."

"אין על מה.." הוא חייך.

"אז מה קורה איתך ועם זאת שאתה מחבב?"

"היא עדיין יוצאת עם החבר הזה שלה.."

"והכל בסדר ביניהם?"

"היא אומרת שכן.. לא נראה לי שהם ייפרדו בקרוב, ואני לא הולך להפריד ביניהם.."

"ממ מסובך."

"אני יודע.." הוא נאנח והשפיל את מבטו.

דיברתנו עוד קצת, ואז חזרתי בחזר לאוהל שלי. כשבאתי להיכנס לאוהל שלי ראיתי שתומר יוצא מהאוהל שלו.

"היי.." מילמלתי.

"היי.." הוא מילמל גם. "איפה היית?"

"סתם.. דיברתי קצת עם אמיר.. מה איתך? לאן אתה הולך?"

"לשירותים.."

"אה.. תהנה."

"תודה.. אז על מה דיברתם?"

"סתם.. לא על משהו מיוחד.. למה?"

"סתם.. מתעניין. אסור?"

"מותר." אמרתי, ואז הייתה שתיקה קצרה. "טוב, אני הולכת לישון.. לילה טוב."

"לילה טוב.." הוא אמר, נתן לי נשיקה על הלחי, והמשיך בדרכו.

אוף, למה הוא כזה מוזר?!

תומר המשיך בדרכו מהורהר. הפריע לו שהיא הייתה עם אמיר לבד באמצע הלילה. הוא לא מחבב אותו. הוא חושב שהוא רוצה את אפרת לעצמו, וזה לא מוצא חן בעיניו. נכון שהוא לא אוהב שהיא נמצאת עם בנים אחרים, אבל עם אמיר מפריע לו במיוחד שהיא מסתובבת.

~

בבוקר מוקדם הערתי את אוראל כדי לבצע את התוכנית שלנו. חשבנו איך להחזיר לבנים על מתפקת המים מהיום הקודם, והחלטנו למרוח עליהם משחת שיניים בזמן שהם ישנים. ילדותי, נכון, אבל גם הם לא בוגרים במיוחד :)

התגנבנו בשקט לחדר שלהם, מנסים לא להעיר אותם. ואז התחלנו במשימתנו וחזרנו בשקט לאוהל שלנו, לישון.

תומר התעורר כשהשמש כבר זרחה. הוא שיפשף את עיניו, ואז הסתכל על היד שנהייתה לבנה מהמשחת שיניים.

הוא הסתכל על טל, והבין מה קרה.

"האפרת הזאת.." הוא חשב לעצמו, ואז חיוך קטן עלה לו על הפנים. הוא העיר את טל, ואז הם הלכו לאוהל של הבנות.

אני ואוראל כבר התעוררנו, ורק חיכינו לרגע בו הם יבינו מה קרה.. ידענו שהנקמה תהיה כואבת.

בדיוק יצאתי מהאוהל שלי כשנתקלתי בתומר. התאפקתי כדי לא לצחוק לו מול הפנים.

"בוקר טוב.." הוא חייך, ותהיתי אם הוא כבר שם לב למה שמעטר לו את הפנים. לפני שהספקתי להרהר בנושא הוא קירב את שפתיו לשלי והדביק לי את אחת הנשיקות.. מה שגרם לכל הפנים שלי להיות מלאות במשחת שיניים, בדיוק כמו הפנים שלו.

"עכשיו הבוקר הזה באמת טוב.." הוא חייך.

"איכסס.." רטנתי תוך כדי שאני מנסה לנגב את הפנים שלי.

"מי שמורחת משחת שיניים על חבר שלה לפני שהיא הולכת לישון, שלא תתפלא שבבוקר היא מוצאת את עצמה עם אותה משחת שיניים בדיוק.." הוא ניסה להצחיק.

"חח זה לא משפט אפילו, יא נעל." הקנטתי אותו, למרות שדי הצחיק אותי המשפט שלו.

"מעכשיו זה כן." הוא חייך מרוצה. "ומעכשיו אנחנו תיקו."

"אנחנו רחוקים מלהיות תיקו. אתה עוד חייב לי."

"אני לא חייב לך כלום.. חוץ מזה, משחת שיניים זה יותר גרוע מקצת מים."

"כן, אבל אני גם קיבלתי משחת שיניים וגם פעמיים עשיתי מקלחת קרה בגללך. איפה התיקו פה בדיוק?!"

"זה תיקו כי את סובלת יותר ממני.." הוא הוציא לשון.

"לך לרוני, לך. אולי היא תקבל אותך עם כל השטויות שלך.."

"ככה את מוותרת עליי?" הוא שאל נעלב מעט.

"כן!" עניתי בצחוק.

"טוב, אין בעיה. כשנחזור הביתה אני אלך אליה." הוא שיתף פעולה.

"אבל אם אתה הולך אליה, שלא תעז לחזור אליי אחרי זה." חזרתי להיות רצינית, רק כדי להזכיר לו את החוקים.

"מי צריך אותה כשיש לי אותך? את שווה אלף כמוה." הוא אמר וחיבק אותי.

"מזלך.." אמרתי ונישקתי אותו נשיקה אמיתית, כנה. כבר לא היה לי אכפת שאני שוב אתמלא במשחת שיניים בגללו.. או בעצם בגללי.

**

איך יצא?

מקווה שאהבתם =]

אז ככה, כמעט חצי מהפרק שאתם רואים כרגע היה כתוב לי עוד בסופש הקודם, אבל החלק הראשון של הפרק לא מעניין במיוחד, כמו ששמתם לב, אז רציתי להאריך אותו ולהפוך אותו ליותר מעניין והכל.. ובגלל זה גם היה העיכוב.

חוץ מזה, גם ממש לא הרגשתי טוב, והייתי במיון אתמול בלילה, אז זה גם קצת שיבש את התוכניות ואת החשק לכתוב, אז תהיו עדינים איתי בתגובות כי אני עדיין לא מרגישה משו :\

חוץ מזה.. אני באמת מנסה לעניין והכל, כי אני מרגישה שהסיפור מתחיל לשעמם קצת.. [או שאולי זאת רק אני כי מתחיל להימאס לי טיפ-טיפונת מהסיפור ומהדמויות והכל :O].. ועוד מעט יש פרקים כיפיים יותר, מבטיחה. כבר ישלי רעיונות לזה =]

ואחרי הפרקים הכיפיים יהיו פרקים מותחים ומבאסים ומעצבנים, אבל שווה לחכות ;)

ואני כבר בערך יודעת מה יהיה הסוף של הסיפור, והוא יהיה ממש יפה.. אם וכאשר אני אצליח לכתוב אותו כמו שהוא מופיע בדמיון שלי.

ואני סתם חופרת, אז עדיף שנסיים פה :)

אני אתחיל לכתוב עכשיו את הפרק הבא, אז אם אני אספיק אני אוסיף ספויילרים הסופ"ש. תלוי איך יילך לי עם הכתיבה שלו.

ודבר אחד אחרון-תודה למי שלא נטש עדיין וחיכה עד עכשיו.. :)

הכניסות לבלוג שלי היו בירידה בגלל החוסר עידכונים שלי, אבל הן שוב עלו בחודש האחרון, ואני ממש שמחה שאנשים עדיין נכנסים לפה למרות הכל :]

אוהבת המון,

מעיין 33>