אם כולנו היינו אומרים את האמת כל הזמן, מה היה קורה? היה עולם מושלם? מצד אחד, אני רוצה שיגידו לי את האמת בכלל, אבל מה אם אני אשאל מישהי איך התספורת שלי, והיא תגיד, "גוועלד!! למה את נראית כאילו מישהו העביר לך מגהץ על הראש?!", לא הייתי מעדיפה שהיא תשקר ותגיד שזה נראה סבבה? למרות זה, אם הייתי שואלת את אותה אחת אם התספורת הזאת מספיק יפה כדי ללכת איתה לדייט החשוב בחיי, הייתי רוצה שהיא תגיד לי את האמת [בצורה נחמדה ולא מגעילה], ואז אני אוכל לשפר את התסרוקת או פשוט לשים כובע... =]
@#$%^&*)*&$##@$%^&%^@^@$^%^^#$^&^&@%$^#^&%#^$%^%$&$%^%$&%^&&$%&%$#%&#&$%&
כבר כמה זמן שאני מרגישה חרא. אני מרגישה לחוצה, שדוחקים אותי לפינה כל הזמן. אני לא יכולה לעשות שום דבר בלי ש20 אנשים ידסקסו על זה, או יביעו איזהשהן ציפיות מוזרות [או שלא כל כך מוזרות] ממני... קרה לכם פעם שלא ידעתם, עוד לא החלטתם מה אתם רוצים לעשות, אבל כל כך הרבה אנשים ציפו מכם לעשות משו מסויים אז עשיתם אותו, ואח"כ הרגשתם זוועה בקשר לזה?! אז לי זה קרה. ובפעם השנייה שלחצו עלי לעשות משהו בסגנון, כבר הגעתי למסקנה שאני פשוט לא רוצה. אבל, לא יכולתי לומר את זה בקול רם, בגלל שאותם 20 אנשים שדיברו על זה בפעם הקודמת, יריבו איתי, יצעקו עלי, או סתם יגידו שאני דוחה מגעילה, אליטיסטית, בררנית, וחסרת לב ורגשות. אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות. פשוט לא יודעת.
@#$%^&*)*&$##@$%^&%^@^@$^%^^#$^&^&@%$^#^&%#^$%^%$&$%^%$&%^&&$%&%$#%&#&$%&
יש עוד בעיה שמתקשרת לפסקה הקודמת. יש לי חברה, שהייתי מספרת לה דברים שהרגשתי מחשבות שלי, הרהורים, כל מיני.
לפני כמה ימים גיליתי שהיא מדברת עם חברה ממש טובה שלי על הדברים האלו, וגם אומרת לה דברים רעים עלי. אחרי כל זה היא אמרה לי שאני "אטומה, מתרחקת, נדבקת לבנות אחרות לתחת". כמעט התפוצצתי. ואז היא שאלה בשיא התמימות: "יש משהו שאת חושבת שהוא לא בסדר אצלי? חשוב לי לדעת אני רוצה להשתפר." כמעט העפתי לה בוקס בעיטה וכאפה משולבים. [וירטואלית, כן? הכל היה בצ'אט של פייסבוק] אמרתי לה שלא מתאים לי שהיא מרכלת עלי עם כל העולם [היא לא דיברה עלי רק עם אותה חברה, אלא עם עוד המון אנשים] והיא התנצלה בבכי קורע לב, ומיררה בבכי עד שאמרתי שאני סולחת. <ממש לא.> היא קישקשה בשכל שהיא לא מדברת עלי עם אף אחד, והזכירה מקרה ששתינו ידענו שהיא דיברה עלי, והיא אמרה שזה בעצם לא נקרא לרכל, כי התכוונה לספר לי. אמרתי לה [פחות או יותר] שמעניין לי את התחת מה הייתה הכוונה. שהיא דיברה עלי עם מישהי אחרת ולכלכה עלי בלי חשבון. אחר כך איכשהו נרגענו קצת, אבל עמדה לי בגרון התחושה הזאת שלפני בכי. אם כל זה לא מספיק, היא התחילה לומר לי כמה שנמאס לה מהחברות עם עוד חברה שלי, ושהיא פשוט לא יודעת איך לעשות את זה בלי לפגוע. בולשיט! אם את מדברת על זה איתי, את חושבת שהיא לא תיפגע? אם יש לך משהו להגיד לה תגידי לה!! אל תתנהגי כמו חברה שלה ואז יום אחד תגידי כמה שהיא עושה לך רע. היא כל כך לא מודעת למה שקורה סביבה. אז גברת -, השמש לא זורחת לך מהתחת, ולא כל העולם סובב סביבך. תחזירי לבלוקבסטר [או בימינו להוט VOD] את הסרט שאת חיה בו.
היום לא היה בצפר, אז לא פגשתי אותה, אבל אין לי מושג מה יהיה מחר.
שיט שיט שיט שיט
@#$%^&*)*&$##@$%^&%^@^@$^%^^#$^&^&@%$^#^&%#^$%^%$&$%^%$&%^&&$%&%$#%&#&$%&
סורי על הפוסט המבולבל והלא ברור. הייתי צריכה לפרוק... מוזמנים להגיב ולהמשיך לבוא לבקר...
ללס והפיצול המיואש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: