ואז הוא הגיע האביר על הסוס הלבן, הוא הגיע להתקין אצל ההורים שלי כבלים ואני לא הייתי בבית באותו הזמן, אבא שלי נורא פדנט ונורא אוהב
שכול דבר אצלו במקום והבחור שכבר נורא רצה לסיים וללכת הביתה מיום עבודה ארוך ומפרח נתקל באופיו החזק של אבי,
משם לא יצא ניצוצות אהבה..

והבחור הלך ואבי התקשר שוב לחברת הכבלים לזמן שוב טכנאי כאמור הראשון לא עשה את העבודה בדיוק כמו שאבי דרש...
ולאחר יומים הגיע טכנאי שוב לבית הורי רק שהפעם זה היה אותו בחור שרק ראה את אבי ונחרד,

אני הייתי בבית ונתקלנו זה בזו לראשונה ושם כן עפו להן ניצוצות בשמים ואני למרות הניצוצות הלכתי עם
אימי לרופא ודיברנו וריכלנו על הבחור שבבית ושבטח אבי משגע אותו ולהפתעתי כשחזרנו אני ואימי הביתה נדהמו
(בעצם לא, זה היה לנו די ברור)חח

הבחור חיכה בבית עשה כול מה שאבי אמר לו ועם היו אומרים לו לסייד את הקירות זה היה קורה גם....חח

הוא ניגש לסדר  לי משהו בחדר ואבי ניגש אלי ואמר לי שהבחור ילד טוב ויש לו עבודה טובה ואוטו (הורים רוצים את הטוב ביותר לילדהם),

החלפנו טלפונים נפגשנו פעמיים ואפילו באותו יום, וידעתי בלב שזה זה, זה הוא.. שנועד לי, הבטן אמרה שזה נכון, והראש הסכים לשם שינוי,

למרות שאף פעם לא האמנתי לקלישאה מסתבר ש"כשזה זה אז יודעים" ...   
וכבר אחרי חצי שנה הוא הציע לי נישואים,
 חודש לפני החתונה עברנו לגור יחד,
 ומיסדנו את הקשר שלנו ב- 12.02.2007 בחופה וקידושים ונישוקים באולמי הנסיכה,
ואז הפכתי לבן אדם הכי מאושר בעולם..

ואז מגיעה התקופה הכי מאושרת בעולם...
 הרווקות הזוגית אני קוראת לה. אני ביחד עם אהוב ליבי, ושמים הם הגבול, אפשר לצאת כל ערב עד מאוחר,
להתלהב מסרטים טפשיים, להכין ארוחות ערב רומנטיות בבית, עם הרבה יין, שנגמרות בהוכחה ניצחת ש"ודבק איש באשתו",

כל הלילה..

הכפיות הופכות להיות דיירות של קבע במיטה, וכל דבר, גם המוכר ביותר, הופך להיות חדש,

 בעיקר הסטטוס הזה בתעודת הזהות "נשואה". מי חשב שזה יקרה אי פעם?
 והנה, זה קרה. ואני מאושרת, עד הגג, עד השמים הם הגבול.

ואז בטיול רומנטי אני פתאום שומעת את עצמי אומרת: מה פתאום נקרא לו חן!!!!

ופתאום אני מבינה שזה אמיתי...
שהנה, הגיעה הרגע, ואני רוצה שהאדם הנפלא שלצידי יהיה באמת אב ילדיי, ולא רק ניצב לצורך חתונה.

אני רוצה את דור ההמשך, ורצוי שיהיה לו את האף שלו ואת העיניים שלי, כמה ביזארי שזה בטח יכול להיראות אם נצייר קלסתרון.

אבל פתאום אני מפחדת, מה אני אימא?????
ונזכרת במערכת יחסים שלי ושל אימא החל מהרגע ההוא כשהייתי בת 5 ושיקרתי לה, והרגשתי,
פעם ראשונה ואחרונה,
 את נחת כף ידה על לחיי,
 דרך המחזור הראשון שקיבלתי וההסברים שהיא נתנה לי על מה זה ? ועל איך באים ילדים לעולם,

וגם דרך העצות שהיא נתנה כל הזמן ולא רציתי לשמוע, ואחר כך באתי אליה והודיתי שהיא צדקה, כי אמא תמיד צודקת,
וכנראה שגם כל הקלישאות האלה נכונות..
 ואני פתאום נרעדת, וחושבת שאולי זה קצת גדול עליי, כי אני בעצם עוד רק ילדה, "רק" בת 23...

מה אני יודעת בכלל על גידול ילדים?
ואני חושבת לדחות את זה עוד קצת, אבל אז אני שומעת אותו אומר לי: "נו, מותק? מה את אומרת?
תתני לי ילד מתנה לגיל 30 ?" אולי...
ואני מתסכלת עליו בעיניי עגל, מפוחדות מעט, והוא פתאום מצביע על הים ואומר שנורא יפה פה,
ואני כבר לא יודעת אם הוא אמר את זה באמת או שסתם היה נדמה לי, ואני רק מהנהנת בראש כשעיניי נוצצות לפתע, ומחרישה.

שלכם,

26